מרצים ומנחים
פרנצ'סקו סירבו. אדריכל ומתכנן ערים. יועץ שימור בעל ניסיון רב בפרויקטים שבוצעו על ידי ארגונים ממשלתיים, בינלאומיים ולא ממשלתיים. סירבו היה מעורב, בין היתר, בתכנית הערים ההיסטורית של אגא חאן לנאמנות לתרבות (AKTC), הבנק העולמי, אונסק"ו, UNDP, במנהלה האיטלקית לשיתוף פעולה ופיתוח (DGCS) ובמכון גטי לשימור (Getty).
א
גדעון אבני. ד"ר גדעון אבני הוא ראש מינהל ארכאולוגיה ברשות העתיקות ומרצה במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית (2011-1999). בתפקידו הקודם היה מנהל תחום חפירות וסקר (2002 - 2011) וארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות (2000-1989). גדעון למד במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית והוא בעל תואר שלישי משנת 1997. בעיסוקו האקדמי הוא מתמקד בהיבטים מגוונים של ארכאולוגיה מהתקופות הקלאסיות ועד לימי הביניים; בשינוי התרבותי והדתי של המזרח הקרוב, במעבר מהתקופה הביזנטית לשלטון האיסלאמי; ובארכאולוגיה של חברות נוודיות בלבנט.
במהלך 30 השנה האחרונות ערך גדעון עבודת שדה מקיפה בנגב (1979 - 1988; 2005 - 2011), בבית גוברין (1983 - 1992), בירושלים (1984 - 2003) וברמלה (2002 - 2004). בין השנים 1996-2002 הוביל סקר כוללני ופרויקט חפירות בכנסיית הקבר. בשנים 2007-2004 ניהל צוות חוקרים בתמיכת הקרן הלאומית למדע על המרכזים האורבניים של ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הקדומה. גדעון היה חבר במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 2008 -2009; חבר בקבוצת מחקר של האוניברסיטה העברית והאקדמיה הישראלית למדעים העוסקת בהתהוותה של החברה האיסלאמית בארץ-ישראל, וניהל מחקר בין-תחומי על החקלאות העתיקה בנגב במהלך התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית הקדומה. גדעון כתב מספר רב של מונוגרפיות, דוחות ארכאולוגיים, מאמרים וספרים עממיים על הארכאולוגיה של ירושלים, רמלה, בית גוברין והנגב. מפרסומיו:
Nomads, Farmers and Town Dwellers, Pastoralist - Sedentist Interaction in the Negev Highlands, 6th -8th Centuries CE, (Jerusalem, 1996); The Akeldama Tombs - Three Burial Caves at the Kidron Valley, , (IAA Reports 1, Jerusalem, 1996); The `Oded Sites: Investigations of two Early Islamic Pastoral Camps South of the Ramon Crater, Central Negev, Israel. (Beer-Sheva, 1997);the Necropolis of Beth Govrin – Eleutheropolis (IAA Reports 36, Jerusalem, 2008).
ספרו הקרוב מוקדש להערכה כוללנית של המעבר מהתקופה הביזנטית אל התקופה המוסלמית הקדומה בארץ ישראל ועתיד להתפרסם בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
טל אלון מוזס. פרופ"ח טל אלון מוזס היא אדריכלית נוף, חברת סגל המסלול לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ועוסקת בהוראה ובמחקר אודות נוף, ייצור נוף ואדריכלות נוף בישראל. היא למדה בטכניון ובאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה ביצירת תרבות גננית עברית בתל אביב טרם הקמת המדינה.
יעל אלף. אדריכלית שימור, בוגרת תואר שני בשימור של מבנים וערים היסטוריות באוניברסיטת RLCC שבלובן, בלגיה. חברת סגל במנהל השימור ברשות העתיקות, מרצה באוניברסיטת בר אילן וחברה בוועד המנהל של איקומוס ישראל. יעל מתמחה בסקרים, בעבודות תיעוד, בפיתוח מתודולוגיות להערכה ותכנון השימור והתצוגה של פסיפסים, ובתכנון מבנים בערים היסטוריות ובאתרים ארכיאולוגיים. היא עוסקת בהכשרה המתמקדת ביישום תהליך שימור המבוסס על הערכה תרבותית של המקום ועל סקרים עירוניים. בשנים האחרונות היא מגבשת סטנדרטים לשימור ומילון מונחים בשימור ושותפה ביוזמה ארצית לקידום הסמכת משמרים.
ענת אסתרליס-שהם. אדריכלית שימור בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בשנת 1992 ולימודי תואר שני בארכיטקטורה מסלול התמחות בשימור של הטכניון 2012.
לאחר סיום הלימודים לתואר ראשון בטכניון התגוררה 8 שנים באיטליה. שם במסגרת עבודה במשרדי אדריכלים על פרויקטים במבנים היסטוריים זכתה בהזדמנות לעסוק בתחום ולספוג את הגישה האיטלקית לשימור.
בשנת 2000 חזרה לישראל, ובמשך כעשור עבדה כאדריכלית ומתכננת בקיבוצים משמר העמק וגן שמואל. התנסות זו של תכנון ארוך טווח במרחב הקיבוצי, בבניה למגורים ותוכניות מתאר, היוותה עבורה בסיס לחקר אדריכלות הקיבוץ במסגרת הלימודים לתואר שני.
כיום ענת עוסקת בתכנון אדריכלי ומחקר ובייעוץ שימורי, ובעריכת תיקי תיעוד וסקרי שימור.
מרינה אפשטיין פלוש. ד"ר מרינה אפשטיין-פלוש היא אדריכלית בעלת תואר מסטר ודוקטורט בתיאוריה של האדריכלות המודרנית מהטכניון. כיום היא מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, חיפה, ובחוג ללימודי שימור במכללה האקדמית גליל מערבי בעכו. בשנים 2003 - 2008 עמדה בראש המרכז לחקר מורשת הארכיטקטורה בטכניון, חיפה, ארגנה מספר כנסים בינלאומיים וזכתה בפרסים אקדמיים ומקצועיים ישראלים ובינלאומיים. מרינה מתמחה בהיסטוריה ובתיאוריה של האדריכלות והעיצוב העירוני, בעיקר של המאה ה-20, היא חברה בדוקומומו Docomomo - צרפת וישראל, בארגון לארכיטקטורה אסייתית מודרנית, טוקיו, יפן ובEAHN-, אגודת היסטוריונים של הארכיטקטורה האירופאית. ספרה אודות האדריכל ריכארד קאופמן עתיד להתפרסם בקרוב. מפרסומיה האחרונים:
Epstein-Pliouchtch, Marina (2012) “A Narrative Portrait of Israeli Modernity: the Urban and the Rural”, in Casciato, M. and d'Orgeix, E. (ed.) Modern Architectures: The Rise of a Heritage, Collines de Wavre, Editions Mardaga, pp. 51-60.
אמנון בר אור. אדריכל יליד תל אביב (1951), מתמחה בתכנון שימור של אזורים ומבנים היסטוריים ואתרי מורשת. בר אור למד אדריכלות בפירנצה שבאיטליה. עם סיום לימודיו בשנת 1978 שב לישראל ופתח משרד לתכנון אדריכלי בצפת. בשנות פעולתו הראשונות עסק בתכנון פרויקטים לגופים פרטיים וציבוריים בצפת ובצפון הארץ. עבודותיו הבולטות מאותה תקופה כללו: תכנון וניהול פרויקט שיקום העיר העתיקה בצפת עבור משרד הבינוי והשיכון, וכן תכנון שימור ושחזור בחפירות העיר הרומית-ביזנטית בבית שאן. במקביל למד בר אור לימודי תואר ראשון בארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה (1984), ולימודי תואר שני בתחום באוניברסיטה העברית בירושלים (1989). בשנת 1990 העתיק בר אור את בסיס פעילותו לתל אביב, שבה פתח משרד אדריכלים עצמאי העוסק בתכנון שימורם ושחזורם של אתרים היסטוריים רבים בעיר תל אביב יפו וערים אחרות ברחבי הארץ, וכן בהכנת תכניות מתאר לשימור ותכניות לשימור מתחמים היסטוריים. בין ערים בהם היה בר אור מעורב בתכנון תכניות מתאר לשימור נכללות: רחובות, ראשון לציון, כפר סבא, ראש פינה, טבריה, גוש חלב, יפו העתיקה ועוד. בפעילותו בעיר ההיסטורית של תל אביב תכנן משרד בר אור מבנים הנמנים עם החשובים במבניה היסטוריים של תל אביב, ובהם: בית לוין (השגרירות הרוסית רחוב רוטשילד 46 ת"א), בית עקיבא אריה ויס (רחוב הרצל 2 ת"א), בית מני (רחוב יהודה הלוי 36 ת"א), בית התאומים (רחוב מזא"ה 7-9 ת"א) ובית ז'רסקי (רחוב גורדון 9 ת,"א), תכנון, שימור והעתקת מבנים במושבה הטמפלרית שרונה (רח' קפלן, ת"א) מתחם תחנת רכבת מנשייה – "התחנה" (רח' המרד פינת קויפמן, ת"א) ועוד. מאז שנת 1996 משמש בר אור מרצה בבית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב ומנחה בסטודיו לשימור. משמש מרצה בכיר משנת 2002. במסגרת זו אף ייסד בשנת 2003 את התכנית ללמודי תעודה בשימור המורשת הבנויה ועמד בראשה עד שנת 2008. בשנת 2009 התמנה לדרגת פרופסור. בשנת 2002 זכה בר אור בפרס רוקח לאדריכלות עבור תכנון ושימור של מבנים היסטוריים בעיר תל אביב. בשנת 2008 זכה בר אור ביחד עם שותפיו לתכנון, האדריכלים ליאור ציונוב וליאור ויתקון, בתחרות אדריכלים פתוחה לתכנון "מוזיאון אום אל-פחם לאמנות עכשווית". בשנת 2009 הכריז מגזין "בניין ודיור" על אדריכל בר אור כאדריכל המשפיע לשנת 2009 בקטגוריית אדריכלות לשימור. בשנת 2010 הוענק לבר אור תואר אבירות "כוכב הסולידריות האיטלקית" מטעם נשיא הרפובליקה האיטלקית.
ב
ענת ארז ברלוביץ'. אדריכלית בעלת תואר שני (התמחות) בתחום שימור מבנים וסביבה במרכז הבינלאומי לשימור באוניברסיטה הקתולית בלובן, בלגיה. בעבודת המחקר שלה עסקה ענת בחשיבותם ובייחודם של שווקים עירוניים כמורשת מקומית המשפיעה על זהות המקום בו היא נמצאת.
ענת החלה את פעילותה בתחום השימור עם סיום התואר הראשון בלימודי אדריכלות במכללת ויצו חיפה, כאשר יצאה מטעם איקומוס למשלחת הראשונה של מחנות "ראמפאר" לשימור בצרפת, שם נחשפה לעבודות שימור קפדניות והתנסתה בעבודות בניה מסורתיות. ענת השתתפה גם בסדנת שימור שנערכה בקהיר ב-2006, שנערכה מטעם פרויקט רהבימד של האיחוד האירופי, שעסק בשימור ארכיטקטורה מסורתית ים תיכונית. ענת היא אדריכלית עצמאית המתמחה בשימור מבנים וסביבה; עוסקת במחקר, בייעוץ ללקוחות פרטיים, ליזמים ולאדריכלים בנושאי שימור. משנת 2010 ענת מחזיקה בתפקיד יו"ר הוועדה לארכיטקטורה וורנקולרית של איקומוס ישראל, חברה בוועדות נוספות, ומייצגת את איקומוס במאבק הציבורי להצלת הכפר הערבי הנטוש –ליפתא. בנוסף, היא חברת העמותה של המועצה לשימור אתרים ופעילה בוועדה לקשרים בינלאומיים של המועצה.
ג
שמואל גרואג. אדריכל, בוגר הטכניון ובעל תואר מוסמך מאוניברסיטת LSE בלונדון. מרכז כיום את יחידת השימור במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ואת סדנת השימור על שם יעל לוין, ומרצה בכיר נלווה בלימודי התואר השני לשימור בטכניון. תחומי המחקר העיקריים של אדר' גרואג ופרסומיו נעים במנעד הרחב של השימור בישראל ועוסקים בין השאר בשימור המורשת הפלסטינית בישראל ושימור נוף הקיבוצים ונכסיהם התרבותיים. מכהן כראש הוועדה לפרשנות ותצוגה באיקומוס ישראל וחבר הוועד המנהל של עמותת במקום. אדר' גרואג הוא שותף בכיר במשרד המתמחה בשימור וקיימות ועוסק במקביל בהוראה ובמחקר בתחום השימור. בפרויקטים אותם תכנן כלולים: רחוב המייסדים בזכרון יעקב, מבואת הכניסה למצדה ושימור והרחבת משכנות שאננים בשיתוף אדר' גבריאל קרטס, תכנית השימור למע"ר מזרח בירושלים, שימור מבנים בשרונה ותכנית השימור לבת ים בשיתוף אדר' לילך הראל.
יוליה גרינקרוג. אדריכלית, בוגרת הטכניון בארכיטקטורה (2002) ובעלת תואר מוסמך בעיצוב עירוני מבית הספר הגבוה לעיצוב (GSD), אוניברסיטת הרווארד (2010). כיום – משתלמת לתואר דוקטור בהנחיית ד"ר אלונה נצן-שיפטן, ומלמדת כמורה נלווה בקורסי תיאוריה והיסטוריה של אדריכלות בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. תחומי מחקרה כוללים את השתתפות הידע והפרקטיקה האדריכליים בתהליכים אורבניים ויחסי הגומלין בין תרבות לפוליטיקה.
ד
אבנר דה- שליט.
פרופסור למדע המדינה ודיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.
בעבר כיהן כראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים וכעמית מחקר במרכז אוקספורד לסביבה, אתיקה וחברה. תחומי המחקר שלו כוללים, בין השאר, צדק חלוקתי, דמוקרטיה וזכויות אדם ופוליטיקה סביבתית. פרופ' דה שליט עמד בראש צוות של פעילים סביבתיים שגיבש יחד עם אנשי משרד האוצר "חזון ירוק לישראל", מסמך שעיקרו המלצות למדיניות סביבתית בתחומים שונים. בשנת 2011 התפרסם הספר The Spirit of Cities: Why the Identity of a City Matters in a Global Age אותו ערך דה שליט יחד עם דניאל בל.
ה
ירמי הופמן. אדריכל, מרצה לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ודוקטורנט להסטוריה של המודרניזם באוניברסיטת הסורבון בפאריז. משמש מזה שבע שנים כראש המחלקה לשימור מבנים בעיריית תל-אביב-יפו. בתפקידו הוביל את אישור תכנית שימור העיר הלבנה, את תכנון ושימור בית העיר, מתחם ביאליק, מתחם התחנה, שרונה ועוד, וכן שיקום של מאות מבנים לשימור ברחבי העיר.
מוטי היימן. ארכיאולוג חופר ברשות העתיקות ועמית הוראה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן.
סיים תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון בנגב ותואר שני ושלישי באוניברסיטה העברית, השתתף בסקר צפון סיני ובסקר החירום בנגב; מתמחה בארכיאולוגיה של המדבר ובארכיאולוגיה של הנוף. כמו כן השתתף בפרויקטים סביבתיים כגון המסלול הארכיאולוגי בפרק רמון עם רשות שמורות הטבע וביצירת "תיקי סביבה" באזורי באר שבע, יתיר והר הנגב, מטעם מכון "דשא" של החברה להגנת הטבע.
החל בשנת 2003, מבצע היימן פרויקט מיפוי בחישה מרחוק של מערכות חקלאות קדומה בשיתוף רשות העתיקות ואוניברסיטת בר אילן ובמימון קרנות מחקר.
נושאי ההוראה באוניברסיטת בר אילן הם: הארכיאולוגיה של הנגב וסיני, הנוודות בארכיאולוגיה, הארכיאולוגיה של הנוף ושימור הסביבה, שימושי GPS/GIS בארכיאולוגיה.
עדי הר-נוי. אדריכלית בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, בהצטיינות (2000). בימים אלה מסיימת לימודי תואר שני בשימור מבנים בטכניון.
עדי משמשת אדריכלית בכירה במשרד רות ליברטי-שלו אדריכלות ושימור. בעבודתה עסקה, בין היתר, בהכנת נספח השימור עבור תכנית המתאר של העיר חיפה ובכתיבת מסמך מדיניות השימור העירונית; בתיעוד ובהתווית מדיניות ובשימור מעשי של מבני מתחם תחנת הרכבת חדרה מזרח; בתיעוד טחנת הנזירים בנחל ציפורי ובתכנון השימור והפיתוח ובייעוץ שימור עבור הועדה המקומית יזרעאלים.
ו
רן וולף. מנכ"ל חברת 'רן וולף' העוסקת בהובלת תהליכי שינוי עירוניים וסביבתיים. בוגר תואר שני בתכנון ערים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ותואר ראשון במדע המדינה ובסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית. שימש כסמנכ"ל פיתוח עסקי בנמל תל אביב וכמנכ"ל נמל יפו.
חברת 'רן וולף' מתמחה, בין היתר, בהכנת תכניות אסטרטגיות ועסקיות ותמהיל שימושים, ייעוץ תדמיתי ושיווקי, קידום תבע"ות, ריכוז צוותי יועצים, ליווי הצד ההנדסי, שילוב תכנים עסקיים וציבוריים וניהול שוטף, ומזה שבע שנים פעילה החברה במגזר הציבורי והפרטי.
לחברה אג'נדה תכנונית וחברתית והיא מקדמת תכניות הבנויות על שיתוף הקהילה ושמור מרקמים עירוניים וקהילתיים זאת תוך ראייה כלכלית ושילוב של תכנים תרבותיים.
לאחרונה הרחיבה החברה את פעילותה לאזור הנגב- לירוחם ולמצפה רמון - וכן מנהלת את מתחם הנסן "בית החולים למצורעים" לשעבר בשכונת טלביה בירושלים ומלווה את פיתוח העיר התחתית בחיפה.
ז
מיקי זיידמן. אדריכל, בעל משרד העוסק בעיצוב בנייני מגורים ומוסדות וכן בתכנון עירוני. בין השאר תכנן את הטריבונה הצפונית באיצטדיון טדי, את "שכונת האמנים" (מתחם מצליח) ברמלה ומתחם מלונאות ברכס ארמון הנציב בירושלים.
בעל תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים מהטכניון בחיפה, תואר שני בגיאוגרפיה מהמכון ללימודים עירוניים (במסגרתו נכתבה העבודה "המרקם העירוני הציוני"), ותואר שלישי בגיאוגרפיה היסטורית באוניברסיטה העברית בירושלים (במסגרתו נכתבה העבודה "עיר גנים"- הגרסה הארץ-ישראלית").
ח
רון חביליו. יליד ירושלים ותושב עין כרם, הוא אחד הפעילים הבולטים במאבקים לשימור עין כרם. רון חוקר את תולדות הישוב, את הארכיטקטורה, את נופי התרבות ואת הדרך לשמור עליהם.
חביליו מרצה לתולדות האמנות, הצילום והקולנוע. עסק בציור, בצילום, באדריכלות ובבנייה. עיקר עבודתו בתחום הקולנוע התיעודי; התבוננות באדם ובנוף בממד הזמן; בחינה של תהליכי זיכרון ושכיחה. חביליו הוא יוצר הסרט שברי תמונות – ירושלים (Fragments-Jerusalem, 1996), שאורכו 6 שעות. הסרט משלב חומרים היסטוריים וחומרים אישיים, והוא מבוסס על מחקר ממושך בתולדות ירושלים. הסרט זכה בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים רבים (בהם ברלין, יאמגאטה, אדינבורג, וירושלים).את הסרט פוטוסי, זמן מסע (Potosi, The Journey, 2007), שאורכו 4 שעות, צילם רון בארגנטינה ובבוליביה, הסרט זכה בפרסים בפולין, יפן והונג-קונג.
ראסם ח'מאיסי. מתכנן ערים וגיאוגרף, פרופ' חבר בחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, נשיא האגודה הגיאוגרפית הישראלית בין השנים 2007 -2009 , יקיר איגוד המתכננים בישראל, 2012, שותף לצוותי תכנון ארציים, מטרופולינים, מחוזיים ומקומיים. ראש צוות התכנון במרכז לשיתוף ושלום בינלאומיIPCC בירושלים המזרחית.
ראסם הוא מבין מובילי התכנון האלטרנטיבי המאתגר הן בישראל, בקרב האוכלוסייה הערבית, והן בשטחים הכבושים וברשות הפלסטינית. כיום הוא מוביל תכנון דה-פקטו באזור C בגדה המערבית. הפעילות של ח'מאיסי משלבת בין שלושה מעגלים: אקדמי, מקצוע וציבורי. בתחום האקדמי ח'מאיסי מפרסם בכתבי עת בינלאומיים בנוסף לכתבי עת עבריים וערביים. יו"ר עמותת ג'פרא לשימור המורשת הערבית בארץ, וראש צוות חשיבה לשימור המורשת הערבית בוועדה הישראלית למורשת עולמית.
ערן חמו. אדריכל, בוגר הטכניון (1998) עובד במינהל שימור ברשות העתיקות כשש שנים מהן שנתיים בתפקיד ראש ענף תכנון ומזה ארבע שנים הוא מנהל את המחלקה לפרויקטים של שימור. בעבודתו אחראי ערן על היבטי התכנון והביצוע של פרויקטי השימור המתבצעים על ידי מינהל שימור בכל הארץ. הוא לקראת סיום לימודי התואר השני במסלול לשימור המורשת החומרית, באוניברסיטת חיפה. עבודת התזה שלו עוסקת בתהליך השימור של אתר ארכיאולוגי, ובמקומן של הרשות המקומית ושל הקהילה בתהליך. מקרה המבחן של מחקרו הוא תל יקנעם.
ט
ברק טפר. אדריכל, משמר וקניין ספרים. בוגר הפקולטה לאדריכלות בטכניון (1994) ולימודי תואר שני בארכיטקטורה, מסלול התמחות בשימור, גם הוא בטכניון (2012). משנת 1995 בעל סטודיו לתכנון ועיצוב אדריכלי בזכרון יעקב, המתמחה בעיקר בבניה פרטית איכותית. אדר' טפר שותף בהכנת תכנית השימור של מע"ר מזרח בירושלים, בהנהגתו של אדר' שמואל גרואג. בנוסף, הוא מלמד בבצלאל, ביחידה לשימור (סטודיו שנים ד-ה), התעמקות בנושאי שימור, משמעות וזהות, ובנייה בארגון עצמי. אדר' טפר הוא פעיל אופטימי במאבקים על שימור המורשת התרבותית הבנויה בארץ.
כ
נעה כהנר מקמנוס. עוסקת בשימור של יצירות אמנות על נייר ושל פריטים ארכיוניים. היא בוגרת לימודי תאר שני בשימור נייר מאוניברסיטת Northumbria בניוקאסל, אנגליה (1998), ובעלת תאר ראשון בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל-אביב (1995).
נעה עבדה בTate Gallery בלונדון (1998-2000) ובמוזיאון תל-אביב לאמנות (2000-2005). כיום היא עצמאית ועובדת עם בן זוגה ניל מקמנוס, גם הוא משמר נייר. יחד הם נותנים שירותי שימור הכוללים ייעוץ לאוספים ציבוריים ופרטיים, מוזיאונים, ספריות וארכיונים בתחומים והיבטים שונים של שימור מונע באחסון ובתצוגה, וכן שימור מעשי ורסטורציה של פריטים בודדים בסטודיו שלהם במושב רשפון. נעה פעילה בארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות וחברה בארגון האמריקאי לשימור (AIC) ובארגון המשמרים הבריטי (ICON).
תגית כלימור. מייסדת ושותפה במשרד קנפו כלימור אדריכלים ומרצה בכירה בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון. בוגרת תואר ראשון ושני בארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה.
תגית עוסקת בקידום רעיונות האקולוגיה החברתית-תרבותית, אדריכלות בת קיימא ותכנון אזורי ועירוני מקיים. חזונה האישי מתבטא בקידום תפישה הוליסטית לסביבה מקיימת הפועלת לחיזוק הקשרים הבין-תחומיים לטובת מתן פתרונות סביבתיים כוללים.
במהלך שנות פעילותה הרבות הייתה תגית אחראית לתכנון מגוון רחב של עבודות תכנון שכלל מבני ציבור, מוסדות חינוך, מבני הייטק, מגורים ועיצוב ותכנון עירוני. בעבודתה האדריכלית היא מדגישה את החשיבות שיש לפיתוח רעיונות וכלי ביטוי אדריכליים, הנותנים מענה לסוגיות טכנולוגיות ותרבותיות.
עבודותיה זכו לפרסים ולציונים לשבח, פורסמו בכתבי עת מקצועיים רבים והוצגו בתערוכות בארץ ובעולם.
ל
רות ליברטי-שלו. אדריכלית בוגרת תואר שני בשימור ובמיחזור מבנים מאוניברסיטת אוקספורד ברוקס באנגליה. רותי בעלת ניסיון של כ-18 שנות עבודה בישראל, ארה"ב ואנגליה בעיקר בפרויקטים הקשורים בסביבות היסטוריות ושימור מבנים ואתרים. היא בעלת משרד לאדריכלות ושימור הפועל באזור חיפה והצפון, ומלמדת תכנון ושימור בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. מאז 2011 עומדת רות בראש התכנית לתואר מוסמך בשימור של הטכניון.
נורית ליסובסקי. פרופסור חבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ומשמשת כראש המסלול לאדריכלות נוף; חברה בוועדה המדעית הבינלאומית לנופי תרבות של איקומוס, במועצת גנים לאומיים ושמורות טבע, ובוועדת ההיגוי לנופי תרבות של אונסקו-ישראל. עוסקת במחקר אדריכלות הנוף בישראל, בנוף המקודש, בשימור ותכנון נוף ובנופי תרבות.
מ
יונתן מזרחי. ארכיאולוג בעל תואר מוסמך בארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית. בשנים האחרונות עיקר פעילותו ומחקריו עוסקים בקשר שבין ארכיאולוגיה ופוליטיקה בחברה הישראלית בכלל ובסכסוך הפוליטי בפרט. עיקר הפרסומים והפעילות נעשים במסגרת ארגון 'עמק שווה' – ארגון של ארכיאולוגים ופעילים חברתיים העוסק בקשר שבין ארכיאולוגיה ופוליטיקה. הפעילות והפרסומים ממוקדים בנעשה בירושלים בכלל ובכפר סילואן/עיר דוד בפרט. בעבר יונתן עבד ברשות העתיקות במרחב ירושלים. חלק משמעותי מעבודתו ברשות העתיקות כלל פעילות פיקוח וחפירות בתוואי גדר ההפרדה במזרח ירושלים. בשנת 2006 התפרסם ספרו 'אנשי החומה', אשר כולל סיפורים סמי-תיעודיים קצרים על העוסקים בחומת ההפרדה. יונתן השתתף וניהל חפירות ברשות העתיקות ובמסגרת מוסדות אקדמאים שונים. החל משנת 2005, הוא פעיל בפרויקטים של חפירות בשיתוף הקהילה. הפרויקטים מתקיימים באתרים שונים במערב ירושלים כחלק מתפיסה המשתפת את הקהילה בכל שלבי החפירה - תכנון, ביצוע, שימור וחקר האתר.
קרן מטרני. אדריכלית בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה של הטכניון במילנו, ובעלת תואר דוקטור בהצטיינות מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה של אוניברסיטת בר אילן. בעבודת הדוקטורט עסקה קרן ביחסי הגומלין המתקיימים בין תופעת השימור לבין הסביבה העירונית ובחנה זיקות אלו בעיר תל אביב-יפו. קרן מתמחה בתחום השימור בהיבטים תיאורטיים, פרקטיים וניהוליים. היא מרצה בנושאי תכנון ובנייה, שימור ופיתוח ואדריכלות ישראלית באוניברסיטת בר אילן ובטכניון. כמו כן, קרן חברה בפורום אתרי מורשת של קתדרת אונסקו וחברה פעילה באיקומוס ישראל. במסגרת עבודתה כאדריכלית עסקה בהכנת תוכניות מפורטות והובילה כתריסר פרוייקטים משלב התכנון הרעיוני ועד לביצוע. לקרן נסיון רב בתחום התכנון המתארי, והיא בעלת היכרות עמוקה עם חוק התכנון והבניה ומוסדותיו, ועם הפרקטיקה הסטוטוטורית. ערכה עשרות מחקרים לתיעוד המורשת הבנויה הנשענים על ניתוח של תיאוריות, כללים, ממצאים פיסיים-אדריכליים ומידע ארכיוני. קרן יועצת ללשכות התכנון של משרד הפנים ולעיריית תל אביב יפו בנושאים הקשורים לשימור המורשת הבנויה והתחדשות מתחמים היסטוריים, ומנהלת פרוייקטים בשימור עבור המגזר הפרטי.
מתניה מיה. מתכנן ערים (מוסמך הטכניון) וגיאוגרף (מוסמך אוניברסיטת חיפה). התיזה מחקרו לתואר שני עסק בבחינת עיצוב הנוף בגן הלאומי ציפורי כנוף זהות. מתן עוסק במחקר גיאוגרפי, בתכנון תיירות במרחב הכפרי, בהדרכת טיולים ובהוראה של נושאים שונים הקשורים בתחום התכנון, הנוף והפיתוח התיירותי.
רינת מילוא–שטינלאוף. מוסמכת לארכיטקטורה (B.Arch) בהצטיינות ראויה לשבח בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, חיפה משנת 2000. במסגרת תפקידה כאדריכלית שימור במחלקת שימור מבנים, עיריית תל-אביב-יפו, היא מלווה ומנהלת פרויקטים מגוונים: רפרנטית שימור לצוות דרום ויפו; ריכוז פרויקט שימור בתי הבאר של יפו; ליווי ותיאום סקרי תיעוד בדרום העיר; פיתוח תחום שימור בר-קיימא. במקביל, מנהלת רינת משרד עצמאי העוסק במגוון פרוייקטים.
עבודתה המעשית בתחום החלה במשרד ארכיטקטים KMD בסן פרנסיסקו, במסגרת חילופי סטודנטים. כמו כן ריכזה את פרויקט תכנית האב למערך כניסה חדש ושיפוץ אגף הארכאולוגיה במוזיאון ישראל, ירושלים, במסגרת עבודתה במשרד אפרת-קובלסקי ארכיטקטים. בשנות עבודתה במשרד מוריה סקלי אדריכלות נוף, ריכזה מגוון פרויקטים שהבולטים בהם הם כיכר קצה שדרות רוטשילד, מתחם בריכת גורדון ומרינה תל-אביב וחידוש כיכר אתרים. כמו כן היתה עוזרת עוצרת בביאנלה הבינלאומית לארכיטקטורה, ונציה 2004, ובביאנלה הבינלאומית לארכיטקטורה, רוטרדם 2005. במהלך השנים הרצתה בשלוחת הטכניון ללימודי המשך וחוץ ובמכללה למנהל.
טליה מרגלית. אדריכלית, מוסמכת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. עבודת הדוקטורט בבינוי ערים (2007, בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב) עסקה בהיסטוריה של הבניה לגובה בתל אביב. השתלמה כבתר דוקטור במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון.
טליה מרצה אורחת בבית הספר לאדריכלות ע"ש עזריאלי בתל אביב, מרצה בכירה נלווה בטכניון בלימודי מוסמכים ובתכנית המגיסטר לשימור של הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. תחומי מחקר וההוראה שלה הם: היסטוריה ופוליטיקה עירונית, עיצוב ותכנון עירוני עם התמחות בערים בישראל. טליה עוסקת גם ביעוץ לתושבים ובתכנון עיר וכן עורכת סקרי שימור מקדימיים בקנה מידה רחב, ובכלל זה סקר שימור לשכונת פלורנטין בתל אביב ולכלל הבניה המודרנית בעיר באר שבע.
צעירה מרואני. מרצה וחוקרת במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן. עוסקת בעיקר בנושאים סביבתיים, שימור נופים והיבטים משולבים של נוף ותרבות. בעלת תואר שלישי בגיאוגרפיה ותואר שני בתכנון ערים ואזורים. עבדה שנים רבות כמתכננת סביבתית ביחידה האזורית לאיכות הסביבה רמת-גן בני-ברק, ולפני כן כמתכננת נוף במשרדים פרטיים. כיום, פרט לעבודתה באוניברסיטת בר אילן עוסקת בייעוץ סביבתי.
אבי משיח. אדריכל בוגר הטכניון העובד כיום כמתכנן שימור ברשות העתיקות. אבי אחראי על צוות אדריכלים המתכנן ומנהל פרויקטים באזור ירושלים והמרכז. בשנים האחרונות לצד עבודתו ברשות העתיקות עסק בתכנון ובניהול פרויקט שימור ושיקום חומות העיר העתיקה בירושלים, שימור קבר דוד ומונומנטים נוספים בעיר העתיקה ובסביבתה. בנוסף, קידם פרוגראמות לאתרים ארכאולוגיים והיסטוריים ברחבי הארץ, סקרי שימור לאתרים המיועדים לפיתוח כמו ליפתא, מוצא ועוד, ונספחי שימור לתכניות של שכונות חדשות. האחרונות בנוסף לפעילותו זו תיעד את המרחב הכפרי סביב ירושלים, שהפיתוח המואץ המתקיים בו תורם להרס פיתוח נכסיו היחודיים.
כיום הוא לומד לתואר שני באוניברסיטה העברית במגמה הגיאוגרפית היסטורית. בעבודת התיזה שלו הוא מעמיק את המחקר על גלעיני הכפרים הערביים במרחב ירושלים, בדגש על אפשרויות השימור של המרכיבים ההיסטוריים ששרדו בהם. בכוונתו לפתח על בסיס מסקנות עבודה זו עקרונות לשימור שישמשו קווים מנחים להתערבות ברקמה כפרית מסורתית המצויה במגמת פיתוח.
נ
דליה נחמן-פרחי. אדריכלית בוגרת בצלאל (1999). דליה משלימה כיום את מחקרה לתזה בפקולטה לאדריכלות בטכניון בנושא "בין שימור ליומיום – בדרך לשימור בש' קטנה בשכונת עג'מי ביפו". את נסיונה המקצועי הראשון רכשה במשרד "עדה כרמי מלמד אדריכלים" ובהמשך במשרדה העצמאי "חוץפנים אדריכלים". תחומי העניין המקצועיים של דליה מתמקדים בחידוש ושימור בהיבט תרבותי וחברתי. כך למשל, פרויקט הגמר שלה שמטרתו הייתה לתכנן מחדש מירקם עם זכרון לכפר עין חוד, זכה להרחבה ואף לפרס בתחרות בינ"ל. בשנים 2007 – 2008 שהתה בהולנד, חיזקה תפישה חברתית בתכנון ונחשפה לרעיונות של תאוריות היומיום. התנסות בחידושימור בקהילת מגוריה בעין ורד, חידדה תהיות בנושא הזיקה בין קהילה לשימור, ופעילות בעמותת "במקום" שחשפה דילמות מהשטח, מהיומיום השולי של שכונת עג'מי היפואית, קרבה את דליה למחקר. ואכן, העיסוק בשוליים כאתגר מתודולוגי תרם ללימוד ולשילוב מתודות אתנוגרפיות כבסיס למחקר ואף לפעולת התכנון.
פרימת גבולות הדיסיפלינה האדריכלית והבחנה בין התאוריה והפרקטיקה, מהווים במחקרה של דליה את הבסיס להצעת פעולה שמניעה שינוי, להרחבת המבט המשמר ולהחזרת אספקטים חברתיים ואנושיים אבודים אל השימור ואל התכנון בכללותו. תפישה כולית זו המלקטת ושואפת לבטא ולשמור פרטי חיים קטנים, מחברת את תפישת השימור לרעיון הקיימות.
אלונה נצן-שיפטן. פרופ' בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. היא מלמדת את ההיסטוריה והפוליטיקה של הארכיטקטורה בהתייחסות להקשרים תרבותיים ועם דגש על התרבות האדריכלית שלאחר מלחמת העולם השנייה. מחקריה מתמקדים בעיר ירושלים ובמודרניזם הישראלי, כמו גם בשאלות הנוגעות להיסטוריוגרפיה, מורשת התרבות, זהות לאומית וגלובליזציה. מחקריה מומנו על ידי MIT, CASVA, תכנית Getty/UCLA , הקרן הישראלית למדע, ומכון פרנקל באוניברסיטת מישיגן. עבודותיה על אריך מנדלסון, על ירושלים שלאחר מלחמת ששת הימים, היסטוריוגרפיה, מוזיאונים ומורשת, פורסמו בכתבי עת כגון היסטוריה אדריכלית, TDSR ובספרים רבים.
ספרה הקרוב יקרא Seizing Jerusalem: Architecture as Cultural Politics 1967-1977.
אירית נרקיס. למדה ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית והשתתפה במספר חפירות. את צעדיה הראשונים בשימור עשתה בבוסטון, ארה"ב, במוזאון "גרדנר" ובמוזאון "פיבודי", ולאחר מכן למדה שימור ארכאולוגי בלונדון (UCL). אירית עבדה כמשמרת בפרויקטים מגוונים – באתרים היסטוריים, בחפירות ובמוזאונים בישראל, באזור הים התיכון ובאנגליה. היא לימדה שימור באוניברסיטת לינקולן והשלימה תואר מסטר במוזאולוגיה (University Trent Nottingham). במשך שלוש שנים ערכה את כתב-העת הבריטי Conservator The ומאז 2004 היא עובדת במוזאון מנצ'סטר. בתפקידה כמשמרת חפצים וממונה על נגישות, היא מצויה בנקודת המפגש בין אוספים לשימוש בהם. מלבד משימות שימור, אירית מאפשרת גישה לחפצים – למטרות מחקר, פעילות חינוכית ועניין של הציבור הרחב.
ס
גיורא סולר. אדריכל-מתכנן ערים, בוגר איקרום, בית הספר הבינלאומי לשימור ברומא. בעל משרד תכנון פרטי מאז 1975. הוא מתמחה בנושאי שימור המורשת הבנויה. כותב, מרצה ומתכנן בתחום זה בארץ ובעולם. גיורא הקים את תחום השימור ברשות העתיקות וניהל אותו. הוא ניהל את מחלקת הפרויקטים הבינלאומיים במכון גטי בלוס אנג'לס, שימש יו"ר של איקומוס ישראל וחבר הועד המנהל של איקומוס הבינלאומי וועדות מדעיות שלה, ובמסגרת זו, יועץ לאיקומוס העולמי ולאונסקו בנושאי מורשת עולמית. במהלך השנים הכין תיקי הכרזה עבור המורשת העולמית בארץ ובעולם והתמחה בהכנת תכניות מימשק לאתרי מורשת תרבות. גיורא חבר ועדת התכנון של המועצה לשימור אתרים והועדה למורשת עולמית של הועד הישראלי לאונסקו. הוא חבר צוותי תכניות מתאר שונות וצוותי מסמכי מדיניות שימור, יועץ, מתכנן ומשמר אתרים ארכיאולוגיים, ערים היסטוריות ומבנים עתיקים והיסטוריים, בישראל, סין, טורקיה, מלטה, קרואטיה, בוסניה הרצגובינה, אלבניה, ברזיל, ארה"ב, מכסיקו, צ'כיה, סלובקיה, טנזניה וארצות אחרות.
אייל סלינג'ר. כלכלן, שמאי מקרקעין, היסטוריון ודוקטור לתכנון ערים ואזורים. אייל מרצה בטכניון, ביחידה ללימודי המשך בלימודי תואר שני במקרקעין .M.R.E. הוא מתמחה בכלכלת שימור מבנים ובכלכלת נדל"ן, בעל ניסיון וידע בשמאות מקרקעין ובמחקר מהארץ ומחו"ל בתחום התכנון. כתב עבודת דוקטורט בתחום כלכלת שימור מבנים בעלי ערך תרבותי היסטורי שזכתה בפרסים ובציון לשבח.
עדי סלע וינר. אדריכלית העוסקת בשימור. בוגרת הטכניון (1996( ובוגרת המחזור הראשון ללימודי תעודה בשימור המורשת הבנויה, אוניברסיטת תל אביב (2006). כיום, במסגרת לימודיה לתואר שני, בתכנית ללימודי מורשת תרבות ושימור באוניברסיטת רטגרס, ארה"ב, היא שוקדת על כתיבת תיזה ועל השלמת מחקר ותיעוד עבור ארגון DOCOMOMO. כמו כן לוקחת חלק בארגון כנס בינלאומי בנושא 'נופי תרבות: אתגרי שימור במאה ה- 21' שיערך באוקטובר 2012. עדי השתתפה והציגה בכנסים בנושאי שימור, ומתנדבת באירוע OHNY בתים פתוחים בניו יורק. תחומי העניין המרכזיים שלה הינם יחסי גומלין בין תכנון לבין קביעת מדיניות תכנונית ושימור, ובחינת מנגנוני הערכה והגנה על אתרי מורשת. בשנים שקדמו לנסיעתה לחו"ל עסקה בתכנון אדריכלי ובפרויקטים של תיעוד ושימור בישראל והיתה חברה בצוות שימור ארצי של מינהל התכנון, כשבמסגרתו ששימשה מילאה את תפקיד יועצת השימור לוועדה המחוזית מחוז מרכז.
ע
אהרן עזתי. יליד ישראל (1953) וחבר קיבוץ בית העמק (1971). אהרן בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת תל-אביב (2006), עמית מחקר ביד טבנקין (החל מ-1988), מנהל ארכיון יד טבנקין (החל מ-1992), מרצה במכללת בית ברל (החל מ-1999), יו"ר (בפועל) של ארגון ארכיונאי הקיבוצים והמושבים (החל מ-2008), חבר מועצת הארכיונים העליונה (החל מ-1992), חבר הנהלת האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע (החל מ-1992), חבר הארגון הבינ"ל של חוקרי קומונות- I.C.S.A.(החל מ-2007), חבר בעמותת חוקרי חברה-צבא (2012), חבר הועד המנהל של המרכז לחקר כוח המגן ע"ש ישראל גלילי (החל מ-2007) וחבר צוות ההיגוי של פרוייקט רא"י (2011).
אהרן חוקר את ההיסטוריה של היישוב ומדינת ישראל, התיישבות וביטחון, ויחסי התנועה הקיבוצית וצה"ל. בקרוב עומד לצאת לאור ספרו: בין חברה וולונטרית לארגון ממלכתי התנועות הקיבוציות והצבא 1957-1948.
עירית עמית-כהן. פרופסור, עומדת בראש מסלול לתואר שני 'שימור ופיתוח נוף ונכסי תרבות'; מסלול מחקרי משותף למחלקות גיאוגרפיה וסביבה ולימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן. היא ממלאת כיום את תפקיד יושב הראש בוועד המנהל של איקומוס ישראל, חברה בוועדת המורשת הישראלית, פעילה במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ובוועדותיה ועורכת ראשית של עיתון המועצה 'אתרים המגאזין'. לפעילותה האקדמית ביטוי במחקרים רבים שהתפרסמו בעיתונות מדעית, בכתיבת ספרים מדעיים, בעברית ובאנגלית, בפרסום ספרים לקהל רחב שמטרתם לקרב את הציבור לנופי ישראל ולאתריה, בארגון כנסים בארץ ובעולם ובהשתייכות לוועדות מקצועיות מדעיות עולמיות (ארגון הגיאוגרפיים העולמי IGU ארגון עולמי של המרחב הכפרי וקיימותו CSRS, הוועדה לערים היסטוריות) ומקומיות (ועדת השמות, ועדת המוזיאונים ההיסטוריים, ועדת ההיגוי לפרויקט תמ"ר, תכנית המורשת הלאומית, ועוד). הפעילות האקדמית והציבורית מתמקדת בחקר תופעת השימור, בהיבטים השונים ובתמורות שחלו במעמד התופעה, בהתפתחותה, בהגדרותיה ובחלקה בשיח הציבורי העכשווי. על הפעילות האקדמית, הציבורית והספרותית זכתה עירית במענקי מחקר ובפרסים, ביניהם פרס נשיא המדינה, פרס מטעם קרן רוטשילד, פרס קרן קיימת לישראל, פרס מפעל הפיס ועוד.
רז עפרון. אדריכל בוגר בצלאל, בעל תואר שני בגיאוגרפיה עם התמחות בתכנון עירוני ואזורי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף, לרז תואר בניהול מורשת תרבות מאוניברסיטת טורינו והפוליטכניקו של טורינו במשותף עם מרכז המורשת העולמית של אונסקו וארגון איקרום.
משנת 2010 רז נושא בתפקיד ראש ענף תכנון פרויקטי שימור במינהל השימור ברשות העתיקות (http://www.iaa-conservation.org.il).
בין השנים 2009-2004 נשא רז בתפקיד יועץ למינהל התכנון במשרד הפנים. בתפקידו זה ריכז את נושאי השימור והחידוש העירוני, והיה אחראי להקמת צוות שימור ארצי, ובכלל זה למינוי רכזי שימור ויועצי שימור ללשכות התכנון המחוזיות, לגיבוש סטנדרטים המתייחסים למורשת ולשימורה וליישומם בהליכי התכנון (כגון: תיעוד בתכנון ושכבת שימור בתכניות מתאר מקומיות).
קודם לתפקידו במינהל התכנון היה רז אדריכל קהילתי מטעם החברה להגנת הטבע ואדריכל מינהל קהילתי בירושלים.
בנוסף, רז שותף בפרויקט "מסע אל המורשת היהודית" (http://www.jewish-heritage.org.il), שבמסגרתו יוצאות משלחות של סטודנטים לתיעוד קהילות יהודיות בתפוצות.
פ
צפריר פיינהולץ. אדריכל, מרצה בתולדות האדריכלות במרכז הבינתחומי בהרצלייה ומורה בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, חיפה. צפריר עוסק במחקר, בהיסטוריה ובתיאוריה של האדריכלות המודרניסטית בארץ ישראל ובאירופה וחבר בקבוצת המחקר האירופאית European Architecture Beyond Europe במסגרת ארגון COST. בימים אלו הוא כותב את מחקר הדוקטורט שלו שנושאו: "לה קורבוזייה והתנועה הציונית". צפריר זכה במספר פרסים בינלאומיים וישראלים ביניהם מלגת מכון לה קורבוזייה, פריס, מלגות מהממשלה הפדראלית השוויצרית, מממשלת נורדריין וסטפליה, מהמכון הצרפתי, ועוד.
מפרסומיו:
Epstein-Pliouchtch, Marina & Fainholtz, Tzafrir (2009) "Is the Kibbutz a ‘Radiant Village'?-Le Corbusier and the Zionist Movement", in Andrew Ballantyne (ed.), Rural and Urban: Architecture Between Two Cultures, Routledge, London, pp. 160-176.
שלי-אן פלג. מנהלת את המרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא מטעם רשות העתיקות; חברה
בסגל מינהל השימור של רשות העתיקות ובוועדת ההכשרה של הוועד הישראלי לאונסק"ו;
סטודנטית לתואר שלישי באוניברסיטת חיפה.
יובל פלד. נשא בתפקידים מקצועיים ובתפקידי ניהול שונים ברשות הטבע והגנים. מנהל את חטיבת התכנון והפיתוח ברשות, שמתמקדת בניהול שוטף של פיתוח ותכנון השמורות והגנים. בין היתר הוא אחראי לקידום פרויקטים של שימור ופיתוח, קידום תכנון והכרזה של גנים לאומיים ושמורות טבע, קידום תכנון לשטחים הפתוחים, כתיבה וריכוז של מסמכי מדיניות בתחומים שונים.
בעבר ניהל יובל את מחוזות מרכז, יהודה ושומרון ואילת ברשות הטבע והגנים. קודם לתפקידו זה היה פקח אזורי בסיני והרי אילת.
בעל תואר שני במינהל ציבורי (MPA) מאוניברסיטאת הרווארד, תואר שני (MSc) בחקלאות (התמחות בגורמי התמותה של עצי השיטה בערבה) ותואר ראשון (BA) בחקלאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
מעיינה פליס. בעלת תואר שני בתולדות האמנות מאוניברסיטת פדובה, דיפלומה בשימור ודיפלומה במוזיאולוגיה מהאוניברסיטה הבינ"ל לאמנויות בפירנצה, ולימודי המשך בכימיה וכימיה אורגנית בטורונטו. מעיינה המשיכה בלימודים מעשיים בשימור ורסטורציה של תמונות שמן, פסלי עץ צבועים ומוזהבים בסטודיו ERRE בפרארה במשך חמש שנים, ושנתיים התמחתה בשימור נייר בסטודיו DORSET CONSERVATION בטורונטו, קנדה.
למעיינה נסיון רב בתחום החינוך לאמנות, הבנת האמנות ותולדות האמנות, הדרכה וכתיבת תכניות לימודים באמנות. היא בעלת ניסיון רב בתחומי העבודה המוזיאלית במוזיאונים קטנים ובאוספים ובשימור אמנות במוזיאונים ובאוספים גם במגזר הפרטי.
מעיינה מרצה בנושאי שימור, אמנות ותרבות.
ק
גדעון קורן. עורך דין, סיים לימודי תואר ראשון ושני (בהצטיינות) בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית והינו מייסד ושותף בכיר במשרד גדעון קורן ושות' עו"ד, המלווה את עבודת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. עו"ד קורן עוסק מזה קרוב לשני עשורים בהוראת ההיבטים המשפטיים של שימור האתרים, בין היתר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב, בטכניון, וב"בצלאל" בנוסף להרצאות אורח במסגרות שונות. בשנים 2012-2004 שימש עו"ד קורן יו"ר עמותת איקומוס בישראל. מאז 2008 הוא חבר הוועד המנהל של ארגון איקומוס הבינלאומי ומאז 2011 מכהן כסגן יושב ראש הארגון. הוא משמש קדנציה שנייה יו"ר הוועדה המדעית הבינלאומית של איקומוס לענייני משפט, במסגרתה הרצה במסגרות שונות בחו"ל ופרסם מאמרים רבים. כמו כן, עו"ד קורן חבר בפורום המגבש את ההמלצות שמגישה איקומוס לאונסק"ו לגבי מועמדותם של אתרי מורשת עולמית.
יוסי קליין. אדריכל ומתכנן ערים, בוגר בצלאל ובעל תואר שני מטעם אוניברסיטת ונציה. יוסי מרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, מרכז את הוועדה למורשת המאה העשרים של איקומוס, עוסק בחקר תולדות המרחב הישראלי, בין פרמסומיו, "האמריקניזציה של תל אביב" (הוצאת כרמל, 2010). בימים אלה הוא מסיים את עבודת הדוקטוראט במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית.
מוטי קפלן. גיאולוג, עוסק בתכנון, עורך תמ"א 22 תכנית מתאר ארצית ליער ולייעור, תמ"א 13 חופי אילת, תכנית מתאר למחוז ירושלים, בקעת הנדיב, ירוחם, שותף לעריכת תמ"א 35, תכנית פארק האיילון, תכנית המתאר לתל אביב – יפו, עורך מסמכי מדיניות בנושאים פרישת אוכלוסייה, מרחבים ביוספריים, נחלים, חופי ים, יערות ומסדרונות אקולוגיים, יועץ בנושאי פיתוח אזורי וחקלאי במדינות באפריקה ובאסיה.
רות קרק. פרופסור אמריטה במחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מומחית בגיאוגרפיה ההיסטורית, התרבותית היישובית והקרקעית של המזרח התיכון, ושל ארץ ישראל ומדינת ישראל במאות ה-19 וה-20.
נדב קשטן. היסטוריון בעל התמחות בעולם הים תיכוני העתיק, בתרבויות ימיות ובערי נמל עתיקות וחדשות. נדב בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ובחינוך באוניברסיטת חיפה; תואר שני בהיסטוריה יוונית עתיקה באוניברסיטת חיפה (1982) ותואר שלישי (PhD) בהיסטוריה בצרפת, מאוניברסיטאות שטרסבורג והסורבון (1989). בעבודת הדוקטורט עסק נדב בערי הנמל של פניקיה וצפון א"י בתקופה היוונית-רומית כזירה למפגש תרבויות.
בנוסף, נדב הוא בוגר הקורס למוזיאולוגיה באוניברסיטת ת"א (1991). בשנים 1989 עד 1995 שימש נדב כמנהל המוזיאון הימי הלאומי בחיפה. ב־1992 אצר את התערוכה "ארץ ישראל הימית" שייצגה את ישראל בתערוכה הבי"ל והאקספו בגנואה, איטליה. מאז 1995 לימד בחוג לציוויליזציות ימיות (תואר שני) ומשמש כחוקר במכון רקנאטי ללימודי ים, שניהם באוניברסיטת חיפה ובלימודי מוסמכים והסמכה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. משנת 2008 מלמד במכללה האקדמית גליל מערבי ומשנת 2010 ומשמש ראש החוג ללימודי שימור במכללה.
נדב השתתף בפרויקט בי"ל של פיתוח מכשיר חכם נייד למבקר במוזיאון ( Intelligent mobile guide for museum visitors) והיה אחראי התוכן של הפרויקט. הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה של אוניברסיטאות Trento וחיפה בתחום הטכנולוגיה בשירות המורשת. המכשיר הייחודי מופעל השנה (2012) במוזיאון ע"ש הכט באוניברסיטת חיפה.
בין נושאי המחקר והפירסומים של ד"ר קשטן: ספינות והפלגות עתיקות בטקסטים ובמקורות חומריים; ערי הנמל של ארץ ישראל; עכו-פתולמאיס כמטרופולין ימית בעת העתיקה; זיקות תרבותיות לים בתרבות היוונית, הרומית; היהודים ארץ ישראל והים - עבר והווה.
ר
עמית רוזנבלום. בעל תואר ראשון בארכיאולוגיה ובספרות עברית והשוואתית (סיים בהצטיינות), ובעל תואר שני בארכיאולוגיה מאוניברסיטת חיפה.
עמית היה עוזר מחקר במעבדות לחקר ארכיאולוגיה מקראית באוניברסיטת חיפה והשתתף בחפירות ארכיאולוגיות בסוסיתא, תל אל אחוואט, תל דור, דור ים, תל אבו-הוואם ולימן טפה בטורקיה. כמו כן, עסק בשימור כלי חרס ('רפאות') עבור המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ועבור המכון ללימודי ים ע"ש ריקאנטי. עמית שימש מתרגל בקורסי מבוא לטיפולוגיה של כלי חרס מקראיים וקלאסיים והיה אחראי חדר אוספים.
בשנים האחרונות עמית עובד ברשות העתיקות כמשמר. הוא חבר בצוות השימור של מנהרות הכותל והיה מעורב בפרויקטי שימור נוספים בירושלים: רחבת הכותל, אוהל יצחק, הכותל המערבי, אולם הדגם, אמת המים ובתחזוקת שימור בעיר דוד. בימים אלה עמית מנהל את פרויקט השימור של קבר דוד.
אורלי רכטמן. גיאוגרפית ומתכננת סביבתית. היא סיימה את לימודי הדוקטורט בטכניון והתמחתה בנושאי הערכה ותכנון נוף וסביבה. היא עבדה מספר שנים כמתכננת בקרן הקיימת לישראל והתמחתה בנושאי שימור מורשת באוניברסיטת בן-גוריון. כיום אורלי מנהלת את המגמה הסביבתית בבית הספר התיכון בזכרון יעקב.
ש
נילי שחורי. בעלת תואר שלישי מאוניברסיטת Sussex בבריטניה. מחקרה התמקד בנושא מעורבות הקהילה בתכנון, בפיתוח עירוני ובמערכות שירותים עירוניים. התואר השני שלה הוא בגיאוגרפיה - בתכנון עירוני ובפיתוח ארגונים עירוניים מהאוניברסיטה העברית. כמו כן התמחתה בלימודי שימור, תכנון ופיתוח מורשת תרבות, היסטוריה ונוף באוניברסיטת בר אילן, גישור, ופיתוח קהילתי .
בעלת ניסיון של כ-30 שנה ברשויות מקומיות ובמשרדי ממשלה, בין היתר, בתכנון עירוני ואזורי, פיתוח כלכלי מקומי, פיתוח שירותים עירוניים וקהילתיים, פיתוח חברתי וייעוץ ארגוני . זאת בנוסף, לפעילות כיו"ר ועדות חקירה לגבולות רשויות מקומיות וחלוקת הכנסות בין רשויות, מטעם משרד הפנים.
במקביל לעבודתה המעשית, מרצה נילי מזה כ- 20 שנה וחוקרת בתחום המדיניות הציבורית של התכנון העירוני והאזורי והרשויות המקומיות וגם פרסמה בנושאים אלה פרסומים מדעיים ומקצועיים.
נילי חברה כיום באיקמוס ישראל ואחראית על התחום המדעי - בנושא הכלכלה של השימור. כמו כן היא חברת ועדת הביקורת באיקומוס, חברה בועד המנהל ובחבר הנאמנים של המכללה האקדמית ספיר ובדירקטוריונים שונים.
באמצעות הנסיון המקצועי מנסה נילי לקדם את הגישה המערכתית לפיתוח כלכלי מקומי וניהול אסטרטגי ברשויות מקומיות עם שותפויות רחבות בין ארגוניות ובין נושאיות. בתחום השימור היא מנסה לקדם את ניהול התופעה ברשויות מקומיות בשיתוף הקהילה והגורמים הרלוונטיים.
אורין שחר. אדריכלית בוגרת בצלאל. סיימה לאחרונה את עבודת הדוקטורט בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. עבודה זו עוסקת בארכיטקטורות מודרניות וקהילות אורבניות שהתפתחו בחצור הגלילית בין שנות ה-50 לשנות ה-70 של המאה ה-20.
כיום, היא מלגאית בתר דוקטורט במכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד בן צבי. מלמדת בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, במחלקה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל ובמכון שכטר למדעי היהדות.
אליהו שטרן. פרופסור לגיאוגרפיה ותכנון מזה 36 שנים במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון. פרופ' שטרן מכהן כיו"ר פורום אונסקו בנושא אוניברסיטאות ומורשת בישראל וחבר בועדה הישראלית למורשת עולם. הוא שימש כיו"ר איגוד המתכננים בישראל (2001 - 2006) וקיבל את "אות יקיר התכנון" לשנת 2012. לאחרונה הוא נבחר למזכיר הוועדה העולמית לגיאוגרפיה יישומית של הארגון הגיאוגרפי הבינלאומי. במקביל הוא בעליה של חברת סביבותכנון בע"מ העוסקת בתכנון עירוני, אזורי וסביבתי בארץ ובחו"ל במסגרתה הוא פיתח מתודולוגיות תכנון בתחומי השימור הסביבתי, התרבותי והעירוני כמו גם שיטות חדשניות בתכנון ובשיתוף ציבור.
לאה שמיר-שנאן. יועצת עצמאית, בעלת תואר שלישי בתכנון ערים ואזורים מ- M.I.T ארה"ב עם התמחויות בנושאי מדיניות ממשלתית ומוניציפלית, פיתוח כלכלי וקהילתי מקומי ותכנון אסטרטגי. בארבעת העשורים האחרונות היא מייעצת לרשויות מקומיות ולגופים ציבוריים בנושאים מגוונים בתחום התכנון האסטרטגי, הפיתוח הכלכלי והקהילתי, המקומי והאזורי, בהקמת יחידות לתכנון אסטרטגי ברשויות מקומיות, ליווין וניהולן והיא שותפה בעבודות ייעוץ שונות לג'וינט ישראל, למשרד הפנים, למערכת המפעמים ולגופים ציבוריים שונים.
לאה היא בוגרת המחזור הראשון בתוכנית ל"שימור המורשת הבנויה" באוניברסיטת תל-אביב שבראשה עמד פרופ' אמנון בר אור. כיום היא חברה בוועד איקומוס ישראל ובעבר, חברה בוועדת הביקורת של איקומוס ישראל. כמו כן היא חברה בוועדת התכנון הארצית ובוועדה לקשרים בינ"ל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
שירה שפרכר–סגלוביץ'. אדריכלית בוגרת אוניברסיטת תל אביב (את לימודיה שם סיימה בהצטיינות), היא בעלת תואר שני באדריכלות ובינוי ערים, מהטכניון (וגם שם סיימה בהצטיינות יתרה).
בעבר שירה הייתה עורכת בכתב העת "בלוק". כיום היא מלמדת בבצלאל במחלקה לארכיטקטורה, ביחידת המחקר שימור (סטודיו שנים ד-ה), וכן בקורס תיאוריות בשימור.
שירה מרכזת עבור מחלקת התכנון בעיריית בת ים את התכנון בדרום העיר וברובע העסקים החדש של העיר.
ת
שרון תג'ר. בעלת דיפלומה לשימור ציורים ממכון קורטולד בלונדון (1998-2001) ובעלת תואר שני בתולדות אומנות מודרנית ועכשווית מגולדסמית'ס קולג', אוניברסיטת לונדון (1997). נסיון העבודה באנגליה כולל עבודה במחלקת השימור של מוזיאון ויקטוריה ואלברט ובקרן הלאומית לשימור. מאז חזרתה לישראל, שרון עבדה 6 שנים במחלקת השימור של מוזיאון תל אביב לאומנות ועתה עובדת כמשמרת הציורים במחלקת השימור במוזיאוני חיפה מזה שלוש וחצי שנים. לצד העבודה במוזיאון, שרון בעלת סטודיו פרטי לשימור ומשמרת ציורים מאוספי מוסדות כגון מרכז הבאהיים בחיפה, מוזיאון הכט, מוזיאון ינקו דאדא בעין הוד, מוזיאון הנגב לאמנות בבאר-שבע, מוזיאון בית התפוצות,אספנים פרטיים ועוד.