הכינוס הארצי לשימור מורשת התרבות בישראל

בשנת 2015 הושלם סקר גינות בעיר הלבנה בתוך אזור ההכרזה של אונסקו, המתבסס על תצפיות ומחקר שנאספו במשך חמש שנים. הסקר נערך עבור מחלקת השימור בעיריית תל-אביב בהובלת אדר' עדי רוז, והמחקר נעשה על ידי כותבת שורות אלה. המסמך הציג לראשונה תצורות אורבניות-נופיות ייחודיות לתל אביב, בעלות חשיבות בקנה מידה עולמי. הוא תרם להעלאת המודעות הכללית לשימור הנופי ולערכים ולמאפיינים של מערכי הכניסה בעיר הלבנה. בנוסף לחשיבות הנקודתית, מערכי הכניסה בתל אביב מהווים גורם מכריע ביצירת חזית הרחוב, שהוא עמוד השידרה של המרקם העירוני.

מאז הפקת הסקר, נוספו תובנות הקשורות למעבר בין הנחיות השימור הכלליות, לבין פעולת השימור בשטח. הדיון כאן מתמקד על הנקודות החשובות שזוהו, הראויות להתייחסות.
מטרת הדיון היא התנעה של תהליכי שימור הרקמה הנופית בעיר, לקראת גיבוש של מדיניות ספציפית למרכיבים נופיים עיקרי תוכנית העבודה הם:

1. עריכת מצאי מערכי נוף, הכולל תיאור ודירוג.

2. הרחבת תכולת המדידה בשלבי התכנון הראשונים, באופן שתכלול את כל מרכיבי הנוף, על פי מפרט מקצועי.

3. הכללת משמר נופי בצוות המלווה פרויקט שימור, שיאפשר הערכת חשיבות הנוף הקיים וגיבוש מדיניות הנחיות שימור למתכננים וליזמים.

4. הגדרת פורמט לתיק תיעוד נופי, שייערך בשלבים המוקדמים של הפרויקט, מתיעוד מרקמי ועד לתיעוד נקודתי, הן למקרה של שטח פרטי והן למקרה של שטחים ציבוריים (פארקים, גינות ציבוריות ופרטיות).

5. דרישה לבצע בדיקות מעבדה לחומרי הנוף הקשיח, הן בדיקה גיאולוגית למקרה של סלעים, והן בדיקת חומרי מילוט למיניהם.

6. גיבוש הנחיות לחקר חומרי הבנייה של הנוף הקשיח, מבחינת ההרכב וההנחה בשטח. מדובר בעיקר על סוגי ריצוף, שפות ערוגה, מזרקות וגדרות.

7. התוויית מדיניות ברורה לגבי התשתית הצמחית ההיסטורית הקיימת בשטח, תוך אימוץ קריטריונים שימוריים המתווספים למה שנקבע בחוק פקיד היערות.

8. תיאום רשויות בקשר למתן היתרי חנייה על שטח גינות המבנים.

9. הגדרת אחריות לגבי שימור ותחזוקת עצי מופת החולשים על חלקות של בעלים שונים.