הכינוס הארצי לשימור מורשת התרבות בישראל

א. מרחבי שימור

בתום העשור השני של המאה ה-21 אנו נדרשים לעיון מחדש בתיחום של שימור המורשת. בהקשר של מרחבים עירוניים, הרחיבה הגישה החדשה לנופים-אורבניים-היסטוריים את התפישה שהייתה מקובלת לערים היסטוריות ולמרכזים היסטוריים ואת המיקוד בהיבטים פיזיים-מוחשיים. גישה זו מדגישה הקשרים סביבתיים, מכירה בחשיבותם של ממדים בלתי מוחשיים ומתייחסת למגוון ולזהות, למיומנויות חברתיות ותרבותיות, למסורות של קהילות מקומיות ולכיבוד ערכים לאומיים וגלובליים. דימויים חזותיים המשמשים להמחשת התפישה מדגישים סטרטיגרפיה עתירת רבדים - ארכיאולוגיה אורבנית. הם מדמים את העיר לעולם הטבע, למערכת אקולוגית השואפת לאיזון וליציבות. אימוץ גישה מרחיבה שכזו לשדה העירוני, מחייב פתיחות, גמישות, שילוב של מגוון תפישות וגישות, ומעורבות מקצועית של מומחים מתחומי ידע רבים.
מושב זה מציע עיון בתיחום הרעיוני של מרחבי השימור בעיר ובאתיקה המקצועית - בהזדמנויות ובמגבלות שהם מייצרים ובהשפעה שלהם על השימור בפועל - כמו גם, בחינה מחדש של תפיסת השימור הרווחת כיום בערים בישראל. 

ב. מורשת והתחדשות: אתגרים והזדמנויות

תהליכי התחדשות של אזורים בעיר מושפעים מהסביבה הפיזית והנופית ומשפיעים עליה. לתהליכים אלה השלכות על מורשת העיר, על ההרכב החברתי ועל המאפיינים התרבותיים והכלכליים שלה. תהליכי התחדשות מאפשרים להשיג תועלות עירוניות, אך בה בעת הם עלולים לשנות את תצורות המורשת, את השלמות ואת האותנטיות של רכיביה. ניהול השינויים הכרוכים בתהליכי התחדשות, וההגנה על ערכי המורשת בעיר קשורים בזיהויים, בהכרה בתרומתם לחברה, ובחיפוש אחר איזון בין התחדשות ושינוי לשמירה על הקיים. אלה מתאפשרים, בין היתר, הודות לניהול מערכתי, לראייה אסטרטגית, ולפיתוח של כלי מדיניות ארוכי טווח ובני-קיימא.
מושב זה יעסוק באתגרים ובהזדמנויות של שימור מורשת העיר בישראל לאור מגמות פיתוח והתחדשות עכשוויות, וכן בבחינת ממשקים של חקיקה, תכנון, ביצוע ותחזוקה של נכסי המורשת, מיתוג, שיווק והשבחה כלכלית.

ג. נוף עירוני

המבנה המרחבי של סביבה עירונית - הנוף והמרקם העירוני - כולל טופוגרפיה, שטחים פתוחים ושטחים מבונים, רחובות, תשתיות, מבנים, מונומנטים עצים וגנים, ואת הקשרים הוויזואליים ביניהם. הצירופים המגוונים של רכיבים אלה מגדירים את הביטוי המוחשי של אזורים ומרקמים בעיר, את איכויותיהם ואת תדמיתם, ומכאן את הייחוד שלהם או את העדרו. נוף עירוני עכשווי, על הריבוד ההיסטורי שניכר בו, הוא ראי לתהליכים חברתיים, תרבותיים, טכנולוגיים וכלכליים שהתרחשו על פני זמן ושממשיכים להתרחש. הוא עדות לסדרי יום תכנוניים ופוליטיים שעיצבו אותו בעבר ומעצבים אותו בהווה, לתפיסות שימור של המורשת העירונית ולסדרים נוספים כגון: מודרניזציה, תפקוד עירוני, חברה וקהילה. 
מושב זה יעסוק בכוחות ובתהליכים שהשפיעו ומשפיעים על עיצוב הנוף העירוני ועל שימורו בישראל; בקשרים המתקיימים בין רכיביו; בהשתנות התפיסות לשימור המורשת האורבנית; באמצעים לעידוד הגנה ושימור ולמיתון השפעות שליליות על ערכי המורשת ועל רוח המקום.

ד. מקום-קהילה-זהות

תחושות של זהות קהילתית מבוססות על מורשת משותפת הכוללת, בין היתר, אתרים, מנהגים, סיפורים, זיכרונות וחוויות משותפות. חלקם קשורים במקום מסוים, ברכיבים מוחשיים, ואחרים בביטויים בלתי מוחשיים. זהות ומורשת הן תוצר של הבנייה תרבותית המושפעת מגורמים גיאו-פוליטיים וחברתיים בהם לאומיות, גלובליזציה, הגירה, גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה, הקצנה דתית ומתיחות בין תרבויות וקבוצות אתניות המתגוררות בעיר, מבקרות בה או מתייחסות אליה. בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש במורשת בתהליכים של עיצוב השילוש 'מקום-קהילה-זהות', הן מצד הממסד הן מצד בעלי עניין בחברה האזרחית. הנגשה דיגיטלית של מידע ארכיוני במרשתת והפצת מידע ברשתות חברתיות תורמות למעורבות של בעלי עניין רבים בתהליכי עיצוב אלה. 
מושב זה מציע דיון בסוגיות של מורשת וזהות מקומית בישראל בעידן הגלובלי והדיגיטלי. הוא יעסוק בסוגיות כגון: מה תרומתה של מעורבות אזרחית פעילה בשימור המורשת העירונית בישראל? אלו כלים משמשים את המעורבים? כיצד תהליכי דיגיטציה מואצים משפיעים על שימור המורשת של העיר, אם בכלל? והאם שימור מורשת מקומית ופיתוח שלה מקדמים חוסן חברתי?

ה. בין הארכיון למוזיאון

מוזיאון לתולדותיה של עיר, סגור או פתוח, וארכיון עירוני הם מרחבים המייצרים מפגש דינמי בין הווה ועבר, בין אוצר, חוקר וצופה. גופים אלו ממיינים, מקטלגים, מתווים, מגשרים ומציגים לציבור רכיבים הקשורים במורשת העירונית המוחשית והבלתי מוחשית. ככאלו הם נושאים תפקיד בהגדרת הנרטיב של העיר ובעיצוב תדמיתה, הן בתכנים הן בחוויית המבקר. 
מושב זה יעסוק באופן שבו המוזיאון העירוני והארכיון מתמודדים עם מפגש הזמנים ועם סוגיות הקשורות בתפקידם העכשווי בהקשר של המורשת העירונית. נתיבי חשיבה אודות החומרים, התכנים, הנרטיבים והסיפורים העירוניים, האוצרות, ההצגה, ההמסרה וחוויית המבקר במוזיאוני עיר ובארכיונים עירוניים יתוו את תכני המושב.

ו. שימור הלכה למעשה

שימור מעשי הוא שלב בתהליך השימור שבו מיושמות החלטות שהתקבלו בעקבות תיעוד ותכנון, המתייחס להתערבות פיזית בנכס מורשת. המשמר אחראי לכך שההתערבות בנכס תגן על הערכים שבגינם הוא הוכרז לשימור, ותיעשה בהתאם לעקרונות השימור ולאתיקה המקצועית. חובתו של המשמר להכיר את הכלים המתאימים והעדכניים ביותר לטיפול בר קיימא בנכס המורשת, כמו גם להיות שותף לקבלת החלטות בנוגע להתערבות בנכס ולדרכי הטיפול בו. התרחבות העיסוק בשימור המורשת והתמסדותו כתחום ידע, והגידול במספר נכסי התרבות הזוכים לשימור בסביבה העירונית, מזמנים למשמר אתגרים תאורטיים ופרקטיים. אלה מחייבים מיומנות, יצירתיות, למידה מתמשכת ושיתופי פעולה עם בעלי מקצוע מתחומי ידע מגוונים.
מושב זה יעסוק בהיבטים של שימור מעשי, וכן בניהול וביצוע של פרויקטים בשימור המורשת במרחב העירוני הבנוי, שבהם התמודדות ייחודית וממד של יצירתיות וחדשנות לצד בקיאות ומיומנות מקצועית בשימור מורשת העיר.

​

ז. על עיר ומורשת בעת משבר עולמי

להתפרצות התחלואה מנגיף COVID-19 ולהגדרתה מגפה עולמית עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על החברה האנושית. יש הרואים במגפה נקודת מפנה היסטורית שתוביל לשינויים מהותיים באורח החיים ובהרגלי צריכת התרבות בעידן פוסט-קורונה. התרבות בכלל ומורשת התרבות בפרט משוייכים לסקטור שפעילותו נעצרה באִבְחָה אחת. מעמדם ותפקידם החברתי של נכסי מורשת התרבות מושפעים בהכרח משינויים חברתיים, כלכליים ופוליטיים אותם הניעה המגפה.

בשל אירוע משמעותי זה ולנוכח דחיית הכינוס בשנה, אנו מבקשים לשלב בתכנית הכינוס הארצי תכנים עכשוויים העוסקים בהשלכות המקומיות של המשבר העולמי, על העיר ועל המורשת.
 

​

​

​