הכינוס הארצי לשימור מורשת התרבות בישראל

בזיכרון הקולקטיבי שלנו, שכונות הר הכרמל בחיפה הם בתים לבנים מתחת לחופות אורנים, כרמל הוא יערות אורנים, ככה היה תמיד. אך לא כך הוא. הכרמל היה סלעי וצחיח בתחילת המאה ה-20 ושכונותיה המוריקות של חיפה הן תוצאה של תכנון עירוני רגיש לאורך השנים, כשכל שלב השלים את קודמו. אלה נוצקו לכדי מרחב אורבני בעל איכויות מופת.

עקרונות תכנון הכרמל נקבעו בשנת 1920~ על ידי סר פטריק גדס; הביצוע, באמצע שנות העשרים נעשה על פי תכניתו של ריכרד קאופמן משנת 1923 לדרכים ולפרצלציה; והפיתוח האורבני הנופי היה של אדריכל העיר חיפה אדולף רדינג בראשית שנות ה-40; אלה יצרו מרחב עירוני איכותי באמצעים של השתלבות הבינוי בנוף ובטופוגרפיה, ומאידך שילובו של הנוף ברחוב ובמרחב העירוני. הרחוב בכרמל הוא מרחב עירוני מזמין ומוצל להולכי רגל ולא רק ציר המחבר בין מקומות.

עקרונות התכנון, אותם ניסח גדס ופיתח קאופמן, התבססו על "חשיבות התלות בין האדם לסביבתו", בהם דגל גדס, שהיה בוטניקאי וזואולוג בהכשרתו, ואשר הוביל גישה הוליסטית של תכנון עירוני הרמוני, הומני ומתוך כבוד לסביבה הטבעית. במרחב העירוני הושם דגש על המרחב הציבורי ואיכותו, והפיתוח העירוני של שנות הארבעים חיזק באמצעים תכנוניים נוספים איכויות אלה. עיון מחודש בעקרונות התכנון המקורי מבהיר את חשיבות הנוף לאיכות הרקמה העירונית והצורך בהכרה בה כיום. זאת כאשר המרחב האורבני בכרמל נמצא בסכנה ממשית עקב חוסר בתכנון כולל, לעומת ריבוי תכנון נקודתי ויישום תמ"א 38 המפרק את מרחב הרחוב.

לאחרונה נערך סקר שימור בכרמל הוותיק על ידי עירית חיפה, בהובלת מחלקת השימור העירונית, בהמשך להפקדת התכנית הכוללנית של חיפה. סקר השימור הציף את חשיבות הרקמה העירונית ההיסטורית הנשענת רבות על האיכויות הנופיות המתוכננות של המרחב העירוני ההיסטורי.

יסודותיהן של שכונות ותיקות נוספות נוצקו מתוך עקרונות "עיר גנים" של גדס ופותחו ברגישות על ידי מתכננים אחרים (בית הכרם ותלפיות בירושלים, מתחם ה"עיר הלבנה" בתל אביב). שכונות אלה נתקלות בבעיות דומות של תכנון נקודתי ללא מבט כולל על המרחב ועל ערכיו שנפגעים תוך כדי פיתוח.

מה ניתן ללמוד מהכרמל על תפקידו וחשיבותו של הנוף בשימור המרחב האורבני בייחוד בשנה שבה יש חשיבות למרחב העירוני הפתוח? אילו כלים תכנוניים יעזרו לנו לייצר מרחב עירוני אנושי יותר כמו בכרמל?

​

ענת אסתרליס

אחרי לימודי אדריכלות בטכניון ועבודה באיטליה של 9 שנים מצאה את דרכה המקצועית בהתמחות בשימור מבנים ואתרים היסטוריים, בהמשך ללימודי תואר שני בהתמחות בשימור של הטכניון. מאז, כעשור עוסקת ענת בהיבטי שימור בתכנון המרחב הכפרי והעירוני, בייעוץ שימור לרשויות ולמינהל התכנון, ובשימור של מבנים ושל רקמה עירונית היסטורית.

​

​

​

​