הכינוס הארצי לשימור מורשת התרבות בישראל

ההרצאה עוסקת בשאלת מורשת העיר הערבית בישראל, תוך התמקדות על שדרות ירושלים ביפו כאתר לדוגמא. הדיון במורשת העיר הערבית הינו חלק מהשיח החסר בהיסטוריוגרפיה הישראלית והוא רלוונטי לכל אחת משלוש עשרה הערים הערביות והמעורבות של תקופת המנדט הבריטי הנמצאות בתחום מדינת ישראל: ירושלים, יפו, חיפה, לוד, רמלה, צפת, טבריה, באר שבע, מג'דל, בית שאן, שפרעם, עכו ונצרת. בכל אחת מערים אלו נותרו מספר רב של מרקמים עירוניים ומבנים המעלים את השאלות של למה לשמר? מה לשמר?, כיצד, ובעיקר עבור מי לשמר?

הקונפליקט הפוליטי המתמשך הופך ערים אלו ל"מרחבי מורשת במחלוקת", בהם מוצע להשתמש בכלים של "שימור ביקורתי"(critical conservation) שעוסקים בתרבות חומרית, בפרשנות תרבותית ובשאלות חברתיות כחלקים שווי ערך. גישה זו בוחנת את השימור לא רק כתוצר פיזי ואסתטי, אלא גם כמהלך תרבותי, חברתי, כלכלי ופוליטי הקורא את העיר בכל מורכבותה האנושית ומחפש את האנשים שמאחרי הקירות כאלטרנטיבה לתפיסה שמאוימת מהעבר הילידי, ולכן מדחיקה אותו ואף הורסת אותו.

ההרצאה דנה ברקע התיאורטי של מורשת במחלוקת ובשימור ביקורתי מתוך מקרה הבוחן של שדרות ירושלים ביפו ותעלה בין השאר את השאלה האם העיסוק במורשת במחלוקת הוא מהלך אזרחי חתרני שמימושו מחייב מהלך פוליטי רחב, או שניתן במסגרת ממסדית מקומית, בה אין ייצוג לקהילת המקור, לממש מדיניות אתית של שימור.

ההרצאה מורכבת משני צירים משולבים, הראשון הוא פיתוח הידע התיאורטי והכלים המחקריים בתחום של מורשת עירונית במחלוקת ו"שימור ביקורתי " ( critical conservation ) והשני הוא הצגת תיעודה וסיפורה מחדש של יפו הערבית, (ויפו הערבית-יהודית) בתקופת המנדט הבריטי מתוך חתכים תימטיים רוחביים. המטרה של תפיסה זו היא לזהות רשתות נושאיות שיכללו דוגמאות לתימות מוחשיות ובלתי מוחשיות כגון: המודרניזם הערבי, "יפו אם הזרים" והעיר כשיקוף של הבורגנות המקומית שקריאתם המשולבת תוכל להוות בסיס לגישת שימור אלטרנטיבית ליפו ולמרחבי מורשת במחלוקת אחרים בישראל.

 

שמואל גרואג

אדריכל, מתכנן ערים ויועץ שימור.

שותף בכיר במשרד גרואג-הראל, מרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ומרכז סדנת שימור המורשת הבנויה ע"ש יעל לוין .בוגר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הטכניון ובעל תואר מוסמך מאוניברסיטת LSE בלונדון. דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון. מחקרו עוסק בשימור העיר הערבית כאתר מורשת במחלוקת, מקרה בוחן-שדרות ירושלים ביפו. תחומי המחקר העיקריים של אדר' גרואג ופרסומיו נעים במנעד הרחב של השימור בישראל ועוסקים בין השאר בשימור המורשת הערבית בישראל ושימור הקיבוצים. בין עבודותיו הנבחרות של משרד גרואג הראל: ניהול וריכוז תכנית המדיניות והממשק לשימור לעיריית ירושלים ולעיריית בת ים, תכנית הפיתוח וההתחדשות העירונית לרחוב אלנבי בתל אביב, שימור מבנים בשרונה, תל אביב, ראשון לציון, רמת גן ועוד. לפני כן, שותף במשרד קרטס גרואג אדריכלים, שעסק בתכנון רחוב המייסדים בזכרון יעקב, מבואת הכניסה למצדה ושימור משכנות שאננים בירושלים. אדריכל גרואג מכהן בראש הוועדה לפרשנות ותצוגה באיקומוס ישראל ופעיל בקואליציה להצלת ליפתא.

​