שותפות ציבור בעולם השימור – עידן הקורונה
תמר טוכלר ויעל אטקין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
שיתוף הציבור בתהליכי תכנון הוא חשוב וחיוני. המילה 'ציבור' במונח שיתוף ציבור מתייחסת לכלל האזרחים, האזרחיות, התושבים והתושבות, עובדי רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית (עמותות, קרנות), ארגונים מהמגזר העסקי, איגודים מקצועיים, מומחים, אנשי אקדמיה ומכוני מחקר, קבוצות מן הציבור והציבור הרחב. מוסדות התכנון מתחילים להכיר בעובדה כי שותפות הציבור בתהליכים תוביל לזיהוי מוקדם של בעיות, צרכים וחסמים, תספק מידע חדש, ובעיקר תסייע להכניס פרספקטיבה חדשה ומגוונת של מי שאינם כבולים בתוך תכניות ואילוצים שהריבון פועל בתוכם. חיבור של מקבלי ההחלטות ל"שטח", יוביל לזיהוי בעיות והגדרות מדויקות יותר על מנת לגבש החלטות עדכניות מותאמות וטובות יותר. תהליכי שיתוף ציבור עשויים להתקיים לצורך פרויקט נקודתי, אסטרטגיה ארוכת טווח, טיוב שירות חברתי או בנוגע לגיבוש רגולציה חדשה. הריבון יכול לשתף ציבור במסגרת אילוצים שונים (זמן, תקציב, כוח-אדם, סודיות וכו').
לאור יתרונות אלה ישנם כבר גורמים המעודדים את הציבור לקחת חלק ולהיות מעורבים בדרכים שונות בתהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות ויישומה, מתוך הבנה שבסופו של דבר מעורבות שכזו משפיעה על איכות החיים בישראל. עם זאת ולמרות יתרונות אלה, גורמים רבים, ובעיקר הרשויות המקומיות והמגזר הפרטי רואים בשיתוף הציבור חסם ומפגע, מדלגים על מהלך זה או מקיימים אותו רק למראית עין. זאת ועוד, בישראל, בניגוד למדינות אחרות ברחבי העולם, נושא שיתוף הציבור אינו מחייב בחוק. יחד עם זאת ידוע כי בעיתות משבר משתנים סדרי העדיפויות וכך ישנם גורמים המנצלים עת זו לקידום תוכניות המסבות נזק למרחב הציבורי ולמתחמים לשימור. שנת הקורונה פגעה ביכולתו של הציבור להיות מעורב והעמידה בפני עולם שימור המורשת אתגרים רבים. בראש ובראשונה היעדר האפשרות לנוכחות ציבורית פיזית בשטח. וכך, בעוד הציבור היה רוב הזמן ספון בביתו או בקרבתו, גורמי התכנון והרשויות המשיכו לפעול במרץ ולקדם תכנון ותוכניות. בהיעדר נגישות מלאה לחומרים ולשטח, נפגעה זרימת המידע לציבור ומהציבור וכמות הידיעות הצטמצמה משמעותית. בדרך נפגעו וניזוקו אתרי מורשת ברחבי הארץ.
ההרצאה מנקודת מבטה של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל כמי שעבודתה עם הציבור וייצוגו בפעילות ציבורית למען שימור אתרי מורשת הינם חלק מהDNA- של הארגון. בהרצאתנו נבקש לבחון האם ההיעדרות הפיזית של הציבור מהמרחב האורבני כתוצאה משנת הקורונה מנעה ופגעה בתגובה הציבורית לנוכח תהליכים אלו, אשר הסבו נזק לאתרים לשימור ו/או עלולים להסב נזק בעתיד הקרוב. במסגרת ההרצאה נציג מקרי מבחן מגוונים בעיקר ממחוז תל אביב. בין מקרי המבחן יובאו תוכניות המטרו אשר עוברות בלב העיר הלבנה, פגיעה במבני ביארות במהלך תוכניות הפיתוח והתכנון המפורט של הרכבת הקלה, פיתוח מול מורשת על ציר דרך יפו על גבול תל-אביב-יפו ונמל יפו, והריסת מבני נמל יפו המנדטורי המקוריים שהיו מיועדים לשימור במסגרת שיפוץ הנמל.
תמר טוכלר
סמנכ"לית, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בעלת תואר שני בגיאוגרפיה ובלימודי ארץ ישראל. עבדה בהפקת תוכניות טלוויזיה ובארגון אירועי מורשת ממלכתיים במשרד רוה"מ. יוזמת ומנהלת פעילות ציבורית וסטטוטורית לקידום השימור בישראל; כמנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור, פועלת להצלת מבנים ואתרים, בייזום וליווי תוכניות שימור עירוניות תוך שיתוף מתמיד עם הציבור הרחב ועם וועדי פעולה מקומיים. בין אלה: תוכנית לשימור שרונה- דרום הקריה, המאבק לשימור נמל יפו, היכל העצמאות, המאבק להצלת היכל התרבות, חצי האי הירקוני, חוות שפון, תוכניות שימור רמת גן, הרצליה ועוד. מייסדת ומנהלת המחלקה ליחסים בינלאומיים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וחברת הוועד המנהל של איקומוס ישראל. במהלך השנים פיתחה תכניות וסדנאות בין לאומיות; בין הפרויקטים שיוזמת ומובילה תמר: פרויקט "מסע בין אתר לטירה", בשיתוף עם ארגון ראמפר הצרפתי, משלחות מקבלי החלטות לצרפת, בלגיה, הולנד, איטליה ופורטוגל,כנס ותערוכת השימור הבינלאומיים בהבימה ועוד.
יעל אטקין
מתכננת ערים, בעלת תואר שני בגיאוגרפיה היסטורית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, עם התמחות בתכנון ערים וכן תואר שני בעיצוב אורבני מטעם האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל (M.Urb.Des. בעבר ריכזה את הפעילות הבין לאומית במחלקה ליחסים בינלאומיים של המועצה לשימור אתרים וכיום מרכזת את תחום התכנון והסטטוטוריקה במחוז תל אביב.