הכינוס הארצי לשימור מורשת התרבות בישראל

תחושת הזהות הקהילתית בעכו מבוססות על החיבור של התושבים אל המורשת המקומית המשותפת הייחודית של העיר. מורשת זו צמחה בין חומות ההיסטוריות והתפתחה בעיר החדשה שמחוצה להם. במרקם העירוני, סביב למבנים ההיסטוריים ובאתרים הארכיאולוגים, נרקמו סיפורים, זיכרונות וחוויות משותפות, נולדו מנהגים, טקסים ואמונות והתפתח ידע מקומי ייחודי. המורשת העשירה הזאת היא המנוף הכלכלי המרכזי בשנים האחרונות לפיתוח ענף תיירות מצליח המהווה בסיס חדש לכלכלת העיר. אך האם בעיר רב תרבותית כמו עכו, שבה יש קבוצות אתניות מרובות, המורשת היא אכן משותפת? האם היא מהווה כר לדיאלוג ולחיבור בין תושבי העיר? או שמא היא מייצרת ומעצימה מתחים ואי הסכמות? האם המורשת היא שמייצרת קהילה מקומית ייחודית או שהקהילה היא זו שמייצרת את המורשת הייחודית?

פרויקט נאמני מורשת העיר עכו צמח בין כתלי המכללה האקדמית גליל מערבי בחסות עיריית עכו. הפרויקט נועד לחשוף את תושבי העיר לאוצרותיה החבויים והלא מוכרים של העיר. בתהליך למידה שיתופי, המשתתפים בפרויקט למדו על תולדותיה של עכו ועל התרבויות, הדתות והעדות השונות שמתקיימות האחת ליד השנייה בעיר. הפסיפס האנושי הייחודי הזה הינו פוטנציאל ומקור גאווה של העיר בתקופה בה הן התושבים והן גורמים שונים בקהילה בעיר מחפשים בסיסים לזהות משותפת שאינם לאום או דת. עבור תושבי העיר, זהות מאחדת זו מוסיפה לתחושת הזהות המקומית (local patriot) ולתובנה שעל מנת לייצר אדוות השפעה, נדרשת מטעמם התנהגות אקטיבית. וכך, בפעילות שצמחה מלמטה, ובהובלתם של הפעילים ותושבים מתנדבים, נוצר המיזם "פסטיבל בתים מספרים עכו". האירוע מבוסס על כוחות הקיימות בקהילה ומטרתה לחגוג את המורשת המקומית הייחודית ולהציג אותה. לחגיגה הוזמנו אנשים מכל רחבי הארץ לבקר בבתיהם, במוסדות ציבור ייחודיים ובאתרים שבדרך כלל סגורים לקהל הרחב. הרצאה זו תציג את המיזם ואת האופן שבו החברה האזרחית המקומית בעכו יצרה ובנתה בעצמה מסגרת ייחודית לשימור המורשת העיר. כיצד הפרויקט צמח? מי היו הפעילים בה? ומה עתיד הפסטיבל?

 

שלי-אן פלג

עוסקת בשימור מורשת תרבותית, תהליכים לשימור מורשת הבנויה התרבותית (אתרים ארכאולוגיים וערים היסטוריות) עם דגש על העיר העתיקה בעכו. עמיתת מחקר ומרצה בחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי ישראל, מרצה במכללה האקדמית כנרת בחוג ללימודי ארץ ישראל. חוקרת שותפה בפרויקט מטעם מכון גטי בנושא רב השכבתיות של הערים ההיסטוריות מימיי הביניים באגן הים התיכון ומשמשת כיושבת הראש של הוועדה המדעית למורשת לא מוחשית מטעם איקומוס ישראל.

עבודת הדוקטורט שלה משנת 2017 עסקה ב- "יחסי הגומלין בין התושבים במרחבים העירוניים ההיסטוריים בישראל לבין תהליכי השימור והפיתוח המתרחשים בהם". העבודה מדגישה את הקשר שבין המורשת הבנויה לבין המורשת הלא מוחשית בנופים העירוניים ההיסטוריים של עכו, צפת ורמלה. ממצאי העבודה מראים שהקשר הזה מהווה אמצעי לחבר את הקהילות המקומיות לפעילויות השימור שמתרחשות בהם.

המחקרים שלה התבססו על 25 שנות עבודה ברשות העתיקות. במסגרת הזאת עבדה בשני תפקידים: כמנהלת של המרכז החינוכי של רשות העתיקות בצפון. בתפקיד השני עבדה כמנהלת מרכז השימור הבינלאומי - ע"ש העיר רומא ששכן בעכו העתיקה. במסגרת הזאת הקימה, פיתחה וריכזה תכניות בינלאומיות בשימור מעשי ואת התכנית הראשונה להכשרת משמרים.

כיום ממשיכה שלי ליזום פרויקטים עצמאים שמטרתם להגביר את מודעות הציבור לשימור, למורשת תרבותית לחשיבותה של עכו העתיקה. במסגרת זו הקימה את המיזם: Hands-on-Heritage בגליל המערבי שלב פעילותיו הוא כמובן בעכו העתיקה.

 

אורי רוזין

תושב עכו, חבר קיבוץ המחנכים העירוני של תנועת דרור ישראל בעיר. בשנת 2005, לאחר שירות כלוחם בנח"ל, הקימו אורי וחבריו קיבוץ עירוני בעכו, המונה כיום, 90 חברים העוסקים בחינוך בעכו ובסביבתה. אורי הוא יזם חברתי העוסק מזה שנים רבות בפעילות קהילתית, במסגרות שונות בעיר, בדגש על פעילות לחיזוק החיים המשותפים וערכי דמוקרטיה וסובלנות.

הוא בוגר תואר בחינוך וסטודנט לתואר שני בלימודי ארץ ישראל באונ' חיפה. ב2019 הקים עם ד"ר שלי פלג ופעילים מעכו את פסטיבל "בתים מספרים" כפעילות המדגישה ומאירה את יופיים של החיים המשותפים בעכו.

​