הכינוס הארצי לשימור מורשת התרבות בישראל

ב-1925 הוזמן סר פטריק גדס על ידי מאיר דיזינגוף, ראש העיר תל אביב, לתכנן את החיבור בין תל אביב ליפו ואת התרחבותה של העיר צפונה עד לגדת הירקון. בתוכניתו התווה גדס מערך דרכים ראשיות (צפון-דרום) ושדרות (מזרח-מערב) המחלקות את העיר לכ-60 בלוקים עירוניים. הבלוק העירוני החדש מורכב אצלו מחלקות מגורים לאורך הדרכים הראשיות, וחלקות מגורים פנימיות, הפונות אל גינה ציבורית פנימית - גינת הבלוק. מערך של רחובות פנימיים קצרים ומשעולי הולכי רגל מקשרים בין הדרכים הראשיות לפנים הבלוק ולגינה.

כ-13 שנים עברו בין גיבושה של תכנית גדס ב-1925 לבין אישורה כתוכנית סטטוטורית (תב"ע 58) ב-1938. אחד השינויים המשמעותיים שעברה התוכנית כחלק מתהליך התכנון המתמשך נוגע ל'מגרשי גדס', המגרשים המיועדים עבור גינות הבלוק. בעוד שלפי תוכניתו של גדס היו אמורים מגרשים אלה לשמש כריאה טבעית, ירוקה ופתוחה בלב העיר, בתב"ע 58 למעלה מ-42% מהם שינו ייעוד, רובם המכריע לצורך הקמת מבני ציבור.

כיום, מתוך כ-55 מגרשים שיועדו עבור גינות בלוק, רק 29 נותרו כגינה ציבורית ועל היתר הוקמו מבני ציבור רבים: בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסת, מרפאות, מרכזים קהילתיים ועוד.

בהרצאה נציע תפיסה רחבה בנוגע לגינות הבלוק ונטען כי תפקידן חרג הרבה מעבר להיותן שטחים ירוקים פתוחים. המגרשים שיועדו לגינות, הרחובות הפנימיים ומשעולי הולכי הרגל, יצרו, ויוצרים עד היום, בלוק עירוני ייחודי ואיכותי שבמרכזו פעילות קהילתית-חברתית. הסתכלות 'מחודשת' על רבדיו ההיסטוריים של הבלוק של גדס ואיתור מרכיביו במרקם העירוני הקיים, עשויה להעמיד לרשות העיר, הנמצאת במחסור תמידי של שטחים פתוחים, מצאי 'חבוי' של מקומות שיכולים לשמש, מעבר לתפקידם הנוכחי, גם כגינות ציבוריות ופינות טבע בעיר לטובת הקהילה המקומית.

על רקע משבר הקורונה העולמי, נראה כי ההכרה בנחיצותם של גינות קטנות וקרובות לבית, בניגוד לפארקים רחבי ממדים בשולי העיר, מעצימה את תפקידם הייחודי של מגרשי גדס בתל אביב והפוטנציאל הטמון בהם לטובת איכות החיים לכלל תושבי העיר.

תפיסה הוליסטית המזהה את מרכיבי הבלוק הגדסי במערך העירוני כיום, תאפשר פיתוח עתידי מבוקר של 'מגרשי גדס', ולא רק של גינות הבלוק, תוך שמירה ואף העצמה של תפקידם במערך העירוני. ההרצאה מתבססת על ממצאיו של מחקר ייעודי אודות גינות גדס שהוכן עבור מחלקת השימור של עיריית תל אביב ומרכז העיר הלבנה.

ההרצאה מתבססת על עבודה שנעשתה עם רותי ליברטי-שלו

​

עדי הר-נוי

אדריכלית בוגרת הטכניון, בעלת תואר שני הכולל התמחות בשימור מבנים. עדי היא שותפה במשרד ליברטי-שלו הר-נוי, אדריכלות ושימור ועוסקת במגוון רחב של פרויקטים בתחום השימור. בנוסף היא משמשת כיועצת שימור למינהל התכנון - לשכת התכנון מחוז מרכז.

​

רותי ליברטי שלו

אדריכלית, בעלת משרד לאדריכלות ושימור המתמחה במורשת הבנויה, ומרצה ומנחה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בשנים 2012–2016 עמדה בראש תוכנית התואר השני בשימור מבנים של הטכניון, ומאז 2016 היא מכהנת כראש הנתיב למורשת שימור והתחדשות. בשנת 2008 הקימה את משרד ליברטי־שלו  אדריכלות ושימור, במסגרתו בוצע עבור עיריית תל אביב מחקר גינות גדס בשנים 2018-2020, בשיתוף אדר' עדי הר-נוי.

​