הכינוס הארצי לשימור מורשת התרבות בישראל

פעולת השימור בעולם האדריכלות מתמקדת באופן טבעי במבנים או באתרים היסטוריים. התפיסה השלטת היא שככל שהמבנה ייחודי יותר הוא ראוי לתשומת לב רבה יותר. מה לגבי עיצוב המרחב העירוני? ומה ביחס לרהיטי הרחוב הגנריים המפוזרים ברחבי העיר? והשאלות הנובעות מכך: האם שפת הרחוב ראויה להיכלל תחת מושג המורשת, והאם רהיטיה מצדיקים פעולת שימור? תחום ריהוט הרחוב עשוי להישמע מעט אזוטרי בהקשר של שימור ואולי אפילו לא משמעותי, שהרי לא מדובר במבנים או באתרים שמייחסים להם חשיבות תרבותית והיסטורית, גם לא מדובר במונומנטים במובן המקובל של המושג, אלא בדיוק ההיפך: רהיטים וחפצים עירוניים משוכפלים, המפוזרים ברחבי העיר, שאנחנו לוקחים אותם כדבר מובן מאליו.

ריהוט רחוב הוא מונח המתאר חפצים המוצבים ברחובות, בכיכרות ובכבישים למטרות שונות. בנוסף לתפקידם השימושי, רהיטי רחוב מתוכננים כך שהם מתמזגים עם הסביבה והופכים לחלק מהפנים של העיר. לא רק אנדרטה בכיכר העיר או גורד שחקים אייקוני מסמלים עיר; ספסלים, מדרכות, תחנות אוטובוס, עמודים, פחים ושלטי רחוב מייצרים זהות של עיר לא פחות מכך ואולי אפילו יותר. לאור השלכות הגלובליזציה, התיעוש והסטנדרטיזציה, ניצבות הערים בפני סכנה של איבוד מאפייניהן ההיסטוריים הייחודיים הבאים לידי ביטוי, בין השאר, בעיצוב המרחב שלהם. ככל שהאדריכלות הופכת להיות אחידה, בינלאומית וחסרת זהות מקומית, כך מתבהרת החשיבות של עיצוב הרחוב העירוני.

אני מבקש לטעון שלמרות הגנריות, החזרתיות ונוכחותם היומיומית והכמעט שקופה ברחבי העיר, אלמנטים ורהיטים אלה הם שנותנים לעיר את אופייה וזהותה. הם ממלאים תפקיד חשוב בחיי העיר ובגיבוש הזהות המקומית שלה ולמרות שאין בהם מן המונומנטליות ראוי לחשוב עליהם כחלק מהמורשת העירונית, ולפיכך הם גם ראויים להיכלל בשיח השימור. שמירה על זהותו של מקום לא נועדה רק לקדם את התיירות אלא גם לשמר המשכיות תרבותית וליצור גאווה מקומית. רהיטי הרחוב הם הניצבים בתפאורה של העיר, ונוכחותם, לצידם של הגיבורים הראשיים, משחקת תפקיד משמעותי במכלול העירוני.

ההרצאה מציגה את נושא שימור המורשת של עיצוב עירוני ורהיטי רחוב, ודנה בשאלות ותהיות בנושא ומציגה דוגמאות שונות בעולם לגבי שימור המרחב הציבורי המעוצב.

 

אמנון דירקטור

אדריכל, בוגר המחלקה לאדריכלות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. עבד מספר שנים במשרד האדריכלות ׳בר אוריין אדריכלים׳, וכותב במגזינים ובלוגים שונים על אדריכלות, עירוניות, סביבה, תיירות ותרבות. בימים אלה הוא לומד תואר שני בלימודי ערים באוניברסיטה החופשית של בריסל בבלגיה.

​