הכינוס הארצי לשימור מורשת התרבות בישראל

JÖRG HASPEL. Prof. Dr. phil. Dipl.-Ing. Jörg Haspel, studied architecture and town-planning at Stuttgart University and history of art and empirical cultural science at Tübingen University. He worked as a preservationist at the Department of Cultural Affairs in Hamburg (1982 – 1991). 
In 1992 Haspel moved to Berlin to fill the position of the State Curator of the Berlin Heritage Conservation Authority (Landesdenkmalamt Berlin). He currently acts as president of the Dehio-Vereinigung for editing the manual of German monuments of art and as member of the executive board of the Deutsche Stiftung Denkmalschutz. He is President of ICOMOS Germany and a founding member of the ICOMOS International Scientific Committee on 20th Century Heritage.
Jörg Haspel also lectures at Berlin Technical University and has been involved in numerous research projects, studies and publications on the history of art and architecture in the nineteenth and twentieth century and on heritage conservation.

​

א

מרדכי אביעם. ארכיאולוג, מרצה בכיר במכללה האקדמית כנרת ומייסד המכון לארכאולוגיה
גלילית. למעלה מעשור שימש כארכאולוג מחוז גליל מערבי ברשות העתיקות וכמרצה אורח
באוניברסיטת רוצ'סטר ניו יורק ובאוניברסיטת מיאמי.
חפר בין היתר בתי כנסת עתיקים, כנסיות מהתקופה הביזנטית, מקדשים רומיים, כפרים וקברים.
חפר ביודפת העתיקה במשך שבע עונות בה נחשפו שרידיה של עיירה יהודית גלילית שהייתה
הראשונה לעמוד כנגד הצבא הרומי בראשית מרד החורבן.

​

טליה אברמוביץ. דוקטורנטית בטכניון בנושא "המושבות הראשונות בארץ ישראל, המרחב
הציבורי". בעלת תואר שני בעיצוב תעשייתי, מהטכניון, חיפה ותואר ראשון מאוניברסיטת תל
אביב בחינוך טכנולוגי. טליה אברמוביץ היא מרצה בכירה לעיצוב בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי
ערים בטכניון.
ניהלה משרד עצמאי של עיצוב שהתמחה בעיצוב ובהקמה של מוזאונים לראשית ההתיישבות.
בשנים 2009- 2011 חקרה את נושא: "הארכיטקטורה והעיצוב של בתי הכנסת במושבות היהודיות
הראשונות". בין פרסומיה האחרונים: "דת, עיצוב והתיישבות: על העיצוב הייחודי של בית הכנסת
בזכרון יעקב ומשמעותו" עת-מול, 2011, עם פרופ' נעמי כרמון.

 

יעל אלף. דוקטורנטית במחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן. בעלת תואר שניבשימור של מבנים וערים היסטוריות מאוניברסיטת לובן בבלגיה. אדריכלית שימור במינהלהשימור ברשות העתיקות, מרצה באוניברסיטת בר אילן וחברה בוועד המנהל של איקומוס ישראל.יעל מתמחה בסקרי שימור, בתיעוד ובתכנון מבנים בערים היסטוריות ובאתרים ארכאולוגיים וכןבהיבטים הנוגעים לניהול המורשת. היא עוסקת בהכשרה בשימור, במחקר של אינוונטרים לניהולהמורשת ושל תכנון השימור והתצוגה של פסיפסים.

 

מרינה אפשטיין-פלוש. אדריכלית בעלת תואר מסטר ודוקטורט בתיאוריה של האדריכלות
המודרנית מהטכניון. כיום היא מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, חיפה,
ובחוג ללימודי שימור במכללה האקדמית גליל מערבי. מרינה הייתה ראש המרכז לחקר מורשת
הארכיטקטורה בטכניון, חיפה, בשנים 2003 -2008 . היא ארגנה מספר כנסים בינלאומיים וזכתה
בפרסים אקדמיים ומקצועיים ישראלים ובינלאומיים. התמחותה היא בהיסטוריה ובתיאוריה
של האדריכלות והעיצוב העירוני, בעיקר זו של המאה ה 20- . חברה בדוקומומו - Docomomo
צרפת וישראל, ב- mAAN ארגון לארכיטקטורה אסייתית מודרנית, טוקיו, יפן וב־EAHN, אגודת
היסטוריונים של הארכיטקטורה האירופאית.
 

ב

יאיר בן אורי. נולד בשדה אליהו, בשנת תש"ה (1945), לאביו אדריכל מאיר בן אורי, 
ולאמו יהודית, לבית ברנשטיין, שהייתה ממייסדות שדה אליהו. בשנת תש"ו (1946) עברה המשפחה 
לקרית שמואל שבמפרץ חיפה, שבה וממנה פעל אביו מאיר בן אורי בכל תחומי יצירתו עד פטירתו
בשנת תשמ"ג (1983). מאז פטירתו, מנהל את עזבונו המרוכז במוזיאון בן אורי בקרית שמואל, עוסק
בשימורו, וחוקר את יצירותיו ועבודותיו בתחומים שונים, בהן עבודות תכנון ואדריכלות במושבים
ובקיבוצים הדתיים, איורים, רישומים והלחנות.
בוגר אוניברסיטת בר אילן בכלכלה ומדעי המדינה. עבד במינהל המחקר החקלאי בבית דגן
כתקציבן ולאחר מכן, במשך כשלושים שנה כמבקר הפנימי של המינהל. בנו הצעיר, מאיר בן אורי
יליד תשמ"ו (1986), שותף למחקר ולכתיבת המאמר לכינוס.

 

ענת בן מנחם. בוגרת המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל ובעלת תואר שני בארכיטקטורה ובינוי
ערים בטכניון, התמחות בשימור מבנים.
אדריכלית השימור של עיריית באר שבע, אחראית על שימור האתרים בעיר העתיקה, ליווי וייעוץ
לפרויקטים וקידום מדיניות שימור למורשת הברוטליסטית בעיר. הפיקה והנחתה את "חשוף"- יום
העיון הראשון למורשת האדריכלות הברוטליסטית בבאר שבע (2013). השתתפה בצוותי שימור 
לתכניות מתאר ועבדה במחלקת התכנון של עיריית פתח-תקווה. בעלת ניסיון במגזר הפרטי
והציבורי בישראל ובארצות הברית. עוסקת במחקר ובייעוץ לפרויקטים בשימור מבנים.

 

מיכל בראור. אמנית וחוקרת בעלת תואר שני מהרויאל קולג' אופ ארט בלונדון (2013). עובדת
בסטודיו 'תכלת' לשימור ציורי קיר מאז נובמבר 2013, עבורו היא עורכת מחקרים שונים ומתעדת
תהליכי שימור.
עיקר ענינה של בר אור הן כאמנית והן כחוקרת הוא בבחינת האופנים באמצעותם זמן ומקום
מייצרים שדה ראיה תחום לסובייקט וכך מבנים את זהותו כפרט, את שיוכו לקבוצה ואת יחסו
למקום.

 

ג

דוד גוגנהיים. אדריכל בוגר הטכניון בחיפה (1971) ובעל תואר שני בתכנון ערים (1983).
הקים את משרדו בשנת 1980 בשותפות עם אלכס בלוך ז"ל. מחזיק בתפיסה רעיונית של תכנון
כמרחב כולל של עיצוב אורבני, אדריכלות ושימור, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
עוסק במגוון רחב של עבודות תכנון, בתכנון מתארי, בתכנון מוסדות ציבור, בניני משרדים ושכונות
מגורים ובפרויקטי שימור.
השתתף בתחרויות אדריכליות וזכה במספר פרסים ואותות ובהם פרס רכטר עבור בית הספר
המרכזי להוראת השואה ביד ושם, אות העיצוב עבור אנדרטת אוגדת סיני, אות השימור עבור
אכסניית צליינים בטבחה ועוד. השתתף בתערוכות שונות בארץ ובעולם, אוצר יחד עם עמרי איתן
את הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה.
מאמצע שנות השמונים מלמד אדריכלות, תחילה בטכניון ומ 1994- בבצלאל. מלמד בתכנית המסטר
בעיצוב אורבני בבצלאל.

 

שרון גולן-ירון. אדריכלית שימור בכירה במחלקה לשימור מבנים בעיריית תל אביב-יפו.
בעלת תואר שני בשימור מבנים, מהטכניון בחיפה ותואר שני מהאוניברסיטה הטכנית (TU) של
ברלין, גרמניה.
עבדה ביישום תהליכי שימור בלונדון, אנגליה. רכשה ניסיון בעיקר בשימור ותהליכי התחדשות
עירונית במרקמים בנויים. בעבודתה על פיתוח אסטרטגיות שונות במתחמי שימור וביישום סיורים
בנושא בחו"ל, החלה לפתח את תחום השימוש הזמני במתחמים היסטוריים כחלק מהעבודה
התכנונית.

 

גיל גורדון. אדריכל והיסטוריון. בוגר החוג להיסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה
העברית; בוגר הטכניון בארכיטקטורה ובעל תואר שני בתכנון ערים ואזורים; בעל תואר שלישי
בהיסטוריה מאוניברסיטת חיפה.
בעל משרד עצמאי לניהול פרויקטים תב"עיים ויעוץ בשימור היסטורי. מרצה באוניברסיטה
העברית בירושלים. פרסם מאמרי מחקר רבים.

 

חנה גריבץ. בעלת משרד גריבץ ווילהלם אדריכלים המתמחה בשימור, בתשתיות עירוניות
ובמגורים. מלווה את פיתוח הגן הארכאולוגי ירושלים – מרכז דוידסון מאז הקמתו. השתתפה
בין היתר בתכנון של רחבת שער הבורסקאים, של קשת רובינסון, של מדרגות חולדה ושל מסלול
שער המים. משרדה עיצב את מסלול המקוואות בעופל וכיום הוא אמון על תכנון רחבת התפילה
השוויונית בקשת רובינסון.

 

איה חיה גרינפלד. מתכננת ערים ואזורים, התמחות בשימור מורשת תרבות בנויה וקיימות.
בעלת ניסיון עבודה בתחום התכנון במגזר הציבורי בישראל ובארה״ב.
דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן, במחלקה לגאוגרפיה וסביבה, ומרצה. עוסקת במחקר שעניינו
"תפיסת השימור תהודת הזמן, מקרה המבחן של העיר תל אביב- יפו", בהנחיית פרופ' עירית עמית-
כהן וד"ר אורית רותם מינדלי.
באוניברסיטה העברית בירושלים. זוכת פרס Tel Aviv Global City Scholarships 2014 , זוכת מלגת
נשיא ומלגה מטעם מרדכי ומוניק כ"ץ באוניברסיטת בר אילן. זכתה בתעודת הצטיינות בלימודי
התואר השני מהמכון ללימודים עירוניים ואזוריים.

 

ד

גליה דוביזון. בוגרת אוניברסיטת תל אביב בחוג להיסטוריה כללית, מוסמכת האוניברסיטה
העברית בלימודי ארכיונאות ומידע (MLS) . 
מנהלת הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני. מרצה במכללת בית ברל במגמה
לארכיונאות. סגנית יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע.
 

נגה די סגני. בעלת תואר ראשון בהיסטוריה כללית ואמנות רב תחומית מאוניברסיטת תל
אביב, ותואר שני במסלול לשימור ופיתוח נוף ונכסי תרבות, מאוניברסיטת בר אילן. חקרה את
השפעתם של תהליכי שימור ותכנון על רוח הרחוב.
עסקה בשימור ציורי קיר היסטוריים וכיום עובדת במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, במחוז
תל אביב.

 

ה

לילך הראל. אדריכלית בוגרת בי"ס לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב.
שותפה במשרד גרואג הראל אדריכלים שימור וקיימות. יועצת שימור ומלווה תקן בניה ירוקה
מטעם מכון התקנים.
משרדה עוסק בפרויקטים רבים בתחום השימור, בגישה המשלבת בין תחום הקיימות והשימור
ובשילוב בין תכנון אדריכלי למחקר ופיתוח מתודולוגיות עבודה. בין היתר עוסק המשרד בהכנת
תכנית שימור וכרטסת שימור לבת ים, בליווי שימור לתכנית מע"ר מזרח ירושלים, בליווי שימור
לפרויקט קולנוע רמה ברמת גן ובתכנון מבנים לשימור בתל אביב, רמת גן ירושלים ועוד.

 

ז

בני זנד. בוגר תואר ראשון ושני בניהול ומערכות מידע ותיאוריה של האומנות, חוקר את תחום
הידע בממסד התרבותי בבצלאל.
אוצר ומומחה לניהול ידע המשלב את הפן הטכנולוגי עם הפן התרבותי בכל הקשור לפרקטיקות
חברתיות וטכנולוגיות, כל זאת על מנת ליצור, לשמר, לשתף ולהנגיש ידע על פלטפורמת האינטרנט
באמצעות מדיה חברתית. בני מפתח ומיישם גישה ייחודית בניהול ידע אקולוגי, המותאמת לעולם
התרבות בכפוף ובמינוף לסביבות טכנולוגיות-חברתיות מתפתחות.
בני יועץ בתחום ניהול הידע לגופים מובילים בארץ ובעולם לרבות מוזיאונים מובילים, ומרצה
בכנסים בינלאומיים כגון ICOM איגוד המוזיאונים האירופאי.

 

רעיה זומר-טל. מנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד מ 1988- . אצרה למעלה
מ־100 תערוכות, בוגרת החוג לתולדות האמנות ולימודי ארץ ישראל ומוסמכת החוג לתולדות
האמנות באוניברסיטת חיפה. בוגרת לימודי תעודה במוזאולוגיה באוניברסיטת ת"א. עד 1988
שמשה כעוזרת מנהל במוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה. חקרה ופרסמה עשרות מאמרים בנושא
אמנות עכשווית ומרסל ינקו. השתתפה בכנסים בינלאומיים בארץ ובעולם ונשאה הרצאות בנושא
אמנות בת זמננו ופרקים ביצירתו וחייו של מרסל ינקו. שימשה כיועצת אמנותית בחברת החשמל
ובמשרד הקליטה. אוצרת אורחת בחללי תצוגה שונים. היתה חברה בועדות מקצועיות במועצת
המוזיאונים, איגוד המוזיאונים, "אמנות לעם" קרן תרבות חיפה ועוד.

 

ט

מיקה טל. סטודנטית לתואר ראשון בחוג לשימור במכללת גליל מערבי. עוסקת בחשיפה ותיעוד
של ציורי קיר בסטודיו 'תכלת' בניהולו של שי פרקש המתמחה בשימור ושחזור ציורי קיר.

 

מייק טרנר. אדריכל פעיל, פרופסור בבצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב, מחזיק הקתדרה
של אונסקו בעיצוב אורבני ולימודי שימור ועומד בראש רשות מחקר וחדשנות. טרנר היה מעורב
בנושאים עירוניים וסביבתיים בירושלים ובהקמת היחידה העירונית הראשונה לאיכות הסביבה,
בשנת 1974 בעיריית ירושלים.
טרנר חבר בגופים אקדמיים ומקצועיים ישראליים ובין-לאומיים, ועמד בראש הוועדה הישראלית
למורשת עולמית מראשיתה, בשנת 1999 ועד 2011 . ב- 2005 נבחר לחברות בוועדה למורשת עולמית
ובשנים 2008-2007 נשא בתפקיד סגן נשיא הוועדה. פעילותו במשך שני עשורים באונסקו כוללת
ייעוץ באתרים, בין היתר, באתר מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו; טרנר מלווה מפגשי מומחים
בנושאים רבים ומקדם את הדיון על נופים עירוניים היסטוריים ועל מסמך נארה + 20 ; הוא משמש
יועץ מיוחד לאונסקו, ומעורב בסיוע בין-לאומי בתחומים של חינוך, עיצוב אורבני ושימור.

 

ל

שי לביא. בעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית (2011). התמחה בנושא צילום וגאוגרפיה
היסטורית תרבותית, בהדגמה על ירושלים.
מנהל ארכיון התמונות ביד יצחק בן צבי ומלמד במכללת לנדר.
עוסק בנושאים הקשורים לשימור ותיעוד, צילום היסטורי, מרחב וביוגרפיה של העת החדשה.

 

שירה לוי בנימיני. מתכננת ערים בעלת תואר שני במדיניות ציבורית ובתכנון עירוני
מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עובדת בעיריית תל אביב-יפו בראש היחידה לתכנון יישום
השימור בעיר. עוסקת בתחום השימור העירוני ובתכנון מתחמי שימור כ־15 שנה.
בעלת ניסיון בפיתוח כלים ליישום תכניות שימור ברמה מקומית ובקידום תהליכים תכנוניים של
מתחמי שימור. בעבודתה על פיתוח אסטרטגיות שונות לתכנון שימור, החלה לפתח את רעיון
השימוש הזמני במתחמים היסטוריים כחלק מהעבודה התכנונית.

 

אור לונטל. בעל תואר דוקטור מהחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה (2013). בעבודת 
הדוקטורט חקר 'מתחמי ספורט תחרותי בישראל', בתחום הגאוגרפיה של הספורט (גאוספורט).
מרצה במכללת זינמן במכון וינגייט ובמכללת אוהלו בקצרין. חוקר ומפרסם בתחום הגאוגרפיה,
הסוציולוגיה ותקשורת הספורט.

 

מ

מיכאל מגן. בוגר המחלקה לאמנות בבצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב (1983), ובוגר תכנית
השימור של המכון הלאומי האיטלקי לפתולוגיה של הספר ברומא (1985). החל את פעילותו 
המקצועית כמשמר נייר וקלף ב־1985 במוזאון ישראל ובשנת 2002 התמנה למנהל המעבדה לשימור
נייר. תחום התמחותו העיקרי הוא שימור כתבי יד נדירים. עסק בין היתר בשימור כתר ארם צובא
מהמאה ה־10, בשימור כתבי יד מאוירים מימי הביניים, מאוסף האגף לאמנות ותרבות יהודית,
ובשימור יומנו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל.
בעבודתו שם דגש על שילוב בין מדע לשימור. בשנים האחרונות מתמקד בשיטות מחשוב והדמיה
(RTI) לטובת תיעוד ומחקר בשימור. 
נושא בתפקיד סגן יו"ר הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות.

 

רינת מילוא-שטינלאוף. מוסמכת לארכיטקטורה (B.Arch) בהצטיינות ראויה לשבח, 
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, חיפה, (2000). 
אדריכלית שימור בכירה במחלקה לשימור מבנים של עיריית תל-אביב-יפו. מנהלת תכנון השימור
ביפו ודרום תל-אביב ואחראית פיתוח תחום שימור בר-קיימא. במקביל, מנהלת משרד עצמאי העוסק
במגוון פרויקטים. במהלך השנים הרצתה בשלוחת הטכניון ללימודי המשך וחוץ ובמכללה למנהל.

 

זאב מרגלית. בוגר ארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה. למד אדריכלות שימור באיקרום
רומא. מלמד בטכניון במסלול לאדריכלות נוף.
מנהל אגף שימור ופיתוח ברשות הטבע והגנים ומרכז את תחום שימור המורשת. באחריותו פרויקטים
רבים בתחומי שימור, פיתוח, המחשה והכשרת אתרים ארכאולוגים בגנים לאומיים ושמורות טבע.

 

משה מרגלית. פרופ' אדריכל, ראש מכון תל-אביב ללימודי מחקר (אדריכלות, סביבה, תרבות 
וחברה), ראש קתדרת אונסקו למורשת המודרנית בישראל, שימש בעבר ראש ביה"ס לאדריכלות 
באוניברסיטת תל אביב.
בעל משרד משה מרגלית אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ. בעבודתו משלב פרופ' מרגלית בין עבודה
לפעילות אקדמית. היבט מרכזי בעבודת המשרד קשור בפיתוח מרקמים עירוניים ואתרים בעלי רקע
היסטורי ופיזי ייחודיים.
הוא כיהן בתפקידים מקצועיים וציבוריים שונים כמו: יועץ לוועדה הבין-משרדית להכנת תכניות
אב ומתאר אזוריות ועירוניות, נציג אגודת האדריכלים בוועדה המחוזית ירושלים, חבר בוועדה בין-
לאומית מטעם המועצה להשכלה גבהה להערכת בתי ספר לאדריכלות בישראל. כמו כן, הוא היה
חבר בצוות ההקמה האקדמי של אוניברסיטת ניאפוליס בפאפוס, קפריסין.

 

ערן מרדכוביץ. אדריכל בוגר הטכניון בחיפה 1996 . בעל תואר שני בשימור ערים ומבנים ( )
היסטוריים מאוניברסיטת לובן, בלגיה 2005 . בעבודת המסטר עסק בתיעוד ובשימור בית שוקן ( )
אריך מנדלסון, 1938-1936 כמקרה בוחן בשימור מורשת מודרנית. ( )
אדריכל מתכנן מזה כ- 19 שנים בפרויקטים של אדריכלות, עיצוב עירוני ושימור, בארץ ובבלגיה.
מתכנן שימור במינהל שימור, רשות העתיקות. בין האתרים בהם תכנן: עכו, ירושלים, צפת, תל
דור, בית שאן ועוד.
מלמד אדריכלות ושימור בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ובתכנית לתואר מוסמך בשימור של
הטכניון.
חבר הוועדה לקשרים בין-לאומיים של המועצה לשימור אתרים בישראל, וחבר ICOMOS ישראל.

 

ס

יעל סיון גייסט. אדריכלית ומתכננת ערים בוגרת הטכניון בחיפה. בעלת תואר שני בתכנון
ערים ואזורים מהטכניון.
יועצת שימור וחידוש עירוני למינהל התכנון במשרד הפנים. מלווה את מטה משרד הפנים בנושאים
הקשורים לשימור ולמדיניות שימור, ומרכזת את צוות השימור הארצי של מינהל התכנון.
ניהלה את מחוז חיפה וגליל מערבי במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בתפקידה זה ארגנה
מספר ימי עיון בנושאי שימור, כתבה ניירות עמדה ורכזה עבודה ציבורית בנושא השימור.

 

ע

רז עפרון. אדריכל בוגר בצלאל, בעל תואר שני בגאוגרפיה עם התמחות בתכנון עירוני ואזורי
מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר בניהול מורשת תרבות מהאוניברסיטה והפוליטכניקו
של טורינו במשותף עם מרכז המורשת העולמית של אונסקו ואיקרום.
משנת 2010 רז נושא בתפקיד ראש ענף תכנון פרויקטי שימור במינהל השימור ברשות העתיקות.
בין השנים 2009-2004 נשא בתפקיד יועץ למינהל התכנון במשרד הפנים וריכז את נושאי השימור
והחידוש העירוני. הוא היה אחראי להקמת צוות שימור ארצי ולמינוי רכזי שימור ויועצי שימור
ללשכות התכנון המחוזיות, לגיבוש סטנדרטים המתייחסים למורשת ולשימורה וליישומם בהליכי
התכנון, כמו למשל תיעוד בתכנון וקידום שכבת שימור בתכניות מתאר מקומיות.

 

פ

אמיר פרוינדליך. אדריכל בוגר הטכניון, לימודי סטודנט לתואר שני במגמת השימור בחוג
לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה. עוסק בשימור המורשת הבנויה מזה 15 שנים, מחציתן כאדריכל
שימור בתחום שימור ברשות העתיקות. כיום עוסק עצמאי בתיעוד, בייעוץ, בביצוע סקרים פיזיים,
בתכנון ובליווי עבודות שימור עבור גופים פרטיים וממלכתיים, ומלמד קורסים בשימור בטכניון
ובמכללת גליל מערבי.

 

שלי-אן פלג. עובדת ברשות העתיקות משנת 1992. מ־2006 היא מנהלת את המרכז הבינלאומי
לשימור, ע"ש העיר רומא בעכו. לפנים החזיקה בתפקיד ניהול מרכז חינוכי ארכיאולוגי.
דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה, במחקרה היא עוסקת בנושא: יחסי הגומלין בין התושבים
במרחבים העירוניים ההיסטוריים בישראל לבין תהליכי השימור והפיתוח המתרחשים בהם.

 

שי פרקש. מתעד ומשמר ציורי קיר וצבע אדריכלי בסטודיו תכלת. בוגר לימודי תעודה
בשימור המורשת הבנויה באוניברסיטת תל-אביב. חבר איקומוס ישראל ומכהן כיו"ר ועדת ציורי
קיר בארגון. חבר בעמותת המועצה לשימור אתרי מורשת ובארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות.

 

צ

יהונתן צחור. אדריכל בוגר הטכניון, מתכנן שימור במינהל השימור ברשות העתיקות. בעבודתו
מתמקד בשילוב והחייאת רקמות היסטוריות- ארכאולוגיות המצויות בלב שטח עירוני או בשוליו.
בשנים 2012-2010, בהיותו מנהל תכנון ופיתוח במרחב העיר הקדומה בירושלים עיר דוד , וקודם
לכן בשנים 2008-2010, בהן שימש אדריכל ומתכנן אורבני-קהילתי במינהל הקהילתי בוכרים-מאה
שערים בירושלים, החל לפתח את עניינו ביחסי הגומלין שבין המבנים כאתרי מורשת וקהילות
המשתמשים בהם.

 

ק

נירית קורן-לורנס. דוקטורנטית בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה,
בתחום של תיירות באתרי מורשת ארכאולוגית. בעלת תואר שני בארכאולוגיה מאוניברסיטת
חיפה, התמחות בארכיאולוגיה ציבורית ומורשת. עובדת ברשות העתיקות מזה 18 שנה, בתחום
חינוך וקהילה. היום מרכזת מטעם רשות העתיקות פרויקטים קהילתיים וחינוכיים. כמו כן, עובדת
ב"שדמות" - מרכז למנהיגות בקהילה במכללה האקדמית אורנים, בהובלת פרויקטים קהילתיים
בקיימות.

​

יונית קריסטל. עצמאית, עוסקת במחקר של מלאכות מסורתיות שנעלמות מן העולם ובשימורן.
בפעילותה מתמקדת יונית באיתור בעלי/ות מלאכה בארץ, זקנים/ות שאין יורשים/ות למלאכתם,
בלימוד המלאכה, בתיעודה ובהנחלתה בסדנאות ובקורסים.

 

ר

עדי רוז. אדריכלית בוגרת בצלאל. סיימה לימודי תעודה בשימור המורשת הבנויה באוניברסיטת
תל אביב.
אדריכלית שימור בכירה במחלקה לשימור מבנים בעיריית תל אביב-יפו. עדי מובילה תהליכים של
שיקום מתחמים בעיר הלבנה ושל שימור מבנים. בין היתר, עוסקת במשמעות התאורה ובשימור נוף
בעיר הלבנה.
יזמה וארגנה כנסים בין-לאומיים וימי עיון בנושאים שונים ובהם: טכנולוגיות בניה מסורתיות בתל
אביב, אדריכלות של שנות ה 50- ודיור ציבורי.

 

עמית רוזנבלום. בעל תואר ראשון בארכאולוגיה ובספרות עברית והשוואתית (סיים 
בהצטיינות), ובעל תואר שני בארכאולוגיה מאוניברסיטת חיפה. שימש בתפקיד עוזר מחקר 
במעבדות לחקר ארכאולוגיה מקראית באוניברסיטת חיפה והיה מתרגל בקורסי מבוא לטיפולוגיה
של כלי חרס מקראיים וקלאסיים ואחראי חדר אוספים. השתתף בחפירות ארכאולוגיות בסוסיתא,
תל אל אחוואט, תל דור, דור ים, תל אבו-הוואם ולימן טפה בטורקיה. כמו כן, עסק בשימור כלי חרס
('רפאות') עבור המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן ועבור המכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי. 
עובד כמשמר במינהל שימור ברשות העתיקות. היה מעורב בפרויקטי שימור בירושלים ובין היתר
נמנה עם צוות השימור של מנהרות הכותל וניהל את פרויקט השימור של קבר דוד. בימים אלה הוא
מוביל את פרויקט 'הצלת בתי כנסת בגליל' במימון תכנית 'ציוני דרך' של משרד ראש הממשלה.

 

אליסה רוזנברג. פרופסור חבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, חיפה. לפני
כן, בשנים 2007-1989 , פרופסור חבר באוניברסיטת וירג'יניה, ארה"ב, שם כיהנה כראש המחלקה
:לאדריכלות נוף. בין פרסומיה האחרונים בנושא שימור ונוף הקיבוץ

Rosenberg E. (2011). Landscape, history and forgetting. Preservation Education Research, 4, 107-8
Rosenberg E. (2012). ’An All-Day Garden’-The kibbutz as a modernist landscape. JoLA –Journal of Landscape Architecture 7/2: 32-39 Rosenberg E. (in press). Landscape and commemoration: the kibbutz cemetery. Studies inthe History of Gardens and Designed Landscape.

 

גלית רולבין. אדריכלית נוף, בוגרת תואר ראשון מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
בטכניון 2007 ותואר שני בארכיטקטורה - התמחות בשימור באותה פקולטה (2014). 
משנת 2007 עובדת כאדריכלית נוף במשרד "שמעון מרגולין אדריכלות".

 

לילי רונן. אדריכלית, בעלת תואר שני, מהפקולטה לארכיטקטורה של האוניברסיטה הטכנית
בדלפט. בעבודת המסטר עסקה בשילוב פתרונות בנייה בת קיימא בתהליך השימור של מבנים
מודרניים, בדגש על תרבות כמקשרת בין עבר לעתיד ובין גלובלי למקומי.

דינה רצ'בסקי אדריכלית בוגרת הטכניון באדריכלות ובתכנון, מוסמכת אוניברסיטת תל-אביב
במדיניות ציבורית ובלימודי תעודה במוזאולוגיה.
פעלה במגזר הפרטי והציבורי. בין השנים 2002-1978 עבדה במשרד הפנים, בו עמדה בראש מינהל
התכנון.

 

ש

אלון שביט. מנכ"ל מכון ישראלי לארכאולוגיה. בעבודת הדוקטורט חקר את מישור החוף
הדרומי של ארץ ישראל בתקופת הברזל ב' ובעבודת המסטר חקר את תל גזר, עמק איילון וסביבתו
בתקופות הברונזה והברזל.
ביצע חפירות ארכאולוגיות בתל מלוט, בלוד העתיקה, בנתיב העשרה, בתל חמיד ובאתר מוזיאון
הסובלנות בירושלים. פרסם את מפת גזר בסקר ארכאולוגי לישראל.
משנת 2006 מנהל פרויקט ארכאולוגיה קהילתית בלוד העתיקה, במטרה לקדם את פיתוח
העיר העתיקה של לוד כאתר תיירותי מן השורה הראשונה בארץ, לצד פיתוח חברתי והעצמה
של האוכלוסייה הרב-תרבותית בעיר. לראשונה בוחן פרויקט זה בהיקף ניכר את השפעתה של
הארכאולוגיה הקהילתית כתהליך מגשר בין אוכלוסיה ערבית לאוכלוסיה יהודית, בין דתיים
לחילוניים ובין עולים חדשים לוותיקים.

 

נדב שדה. בעל תואר שני בגאוגרפיה ותכנון ערים מאוניברסיטת בן גוריון. עסק במחקר ראשון
מסוגו שעניינו התפישה והמהות של נופים אסוציאטיביים. עובד בשוק הפרטי כמתכנן סביבה
ותיירות.

 

אליהו שטרן. פרופסור לגאוגרפיה ותכנון מזה 38 שנים במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי
באוניברסיטת בן-גוריון. פרופ' שטרן מכהן כיו"ר הועדה הישראלית למורשת עולם של אונסקו. הוא
שימש כיו"ר איגוד המתכננים בישראל 2001 - 2006 וקיבל את "אות יקיר התכנון" לשנת 2012 . ( )
לאחרונה נבחר למזכיר הוועדה העולמית לגאוגרפיה יישומית של הארגון הגאוגרפי הבינלאומי.
בנוסף, הוא בעליה של חברת סביבותכנון בע"מ העוסקת בתכנון עירוני, אזורי וסביבתי בארץ
ובחו"ל במסגרתה הוא פיתח מתודולוגיות תכנון בתחומי השימור הסביבתי, התרבותי והעירוני כמו
גם שיטות חדשניות בתכנון עירוני, אזורי ובשיתוף ציבור.

 

אבי ששון. בוגר אוניברסיטת בר-אילן בשלושת התארים, במחלקה ללימודי ארץ-ישראל. לימד
מספר שנים באוניברסיטת בר-אילן.
מרצה בכיר בחוג ללימודי ארץ-ישראל במכללה האקדמית אשקלון, עמד בראש החוג ללימודי
ארץ-ישראל. מתמחה בגאוגרפיה היסטורית ותרבות חומרית של ארץ-ישראל בעת החדשה בדגש על
המאה הי"ט. כתב וערך מספר ספרים ומונוגרפיות בנושאים אלה.
בשנים האחרונות מתמקד במחקרים העוסקים בחיבור שבין הגאוגרפיה ההיסטורית לגאוגרפיה
החומרית והתרבותית, בממשק עם שימור. בין המחקרים: סבילים (רהטים) והשקיית עוברי דרכים"; 
בתי באר ובתי אחוזה בארץ-ישראל בדגש על מישור החוף; התפתחות אתרי קודש ועוד. משמש
יועץ אקדמי למיזמי שימור שונים, במקווה ישראל, נס ציונה, אשקלון ועוד. אבי משמש יו"ר הועדה
הציבורית של המועצה לשימור אתרים במחוז דרום.

 

ת

גל תל-ורדי. סטודנט לתואר שני במגמה לשימור מורשת התרבות החומרית באוניברסיטת
חיפה. כותב עבודת מחקר בנושא 'מעמדו של משמר'. התזה הבסיסית מציגה עמדה המנוגדת לגישה
החומרית של גוף-ידע השימור בכללותו, שכן זו הפכה אבן-נגף למטרה שלשמה הוא פועל, קרי,
שימור התרבות האנושית. מרצה בבצלאל במחלקה לעיצוב תעשייתי. התמחותו בתחום העץ, ובעיקר, במלאכת-היד המסורתית ושחזור רהיטים [ Ébéniste-Restaurateur ]. הקים וניהל את המרכז הראשון מסוגו בארץ לטכנולוגיות-נתמכות-מחשב [ Computer Aided Manufacturing & Rapid Prototyping ] במכללת שנקר.

​

​

​

​