מורשת האדריכלות המודרנית: הברוטליזם ושימורו
שולחן עגול
מנטל רגשי לנכס תרבותי: הברוטליזם כמנוף להתחדשות עירונית
מנחה: ערן טמיר טאוויל
מתדיינים: יצחק (קיקי) אהרונוביץ', ירמי הופמן, רותם זאבי, רועי לביא, עמרי עוז אמר, הדס שדר, עמי שנער
אדריכלות העיר הלבנה, הבורגנית והאופטימית, הפכה מנוף להתחדשות עירונית, לפחות בעיר תל-אביב. האם האדריכלות הברוטליסטית, הממלכתית והאפורה, יכולה לחולל תהליך דומה בעיר כמו באר-שבע?
האדריכלות הממלכתית של מדינת ישראל בשנות השישים – אדריכלות מדינת הרווחה שבאה לידי ביטוי בדיור הציבורי, בקמפוסים של האוניברסיטאות ובבתי החולים – תוכננה ונבנתה לאור האתיקה הברוטליסטית. האדריכלות הפיסולית של המבנים והממד הציבורי שלהם, הקונקרטי והסמלי, יכולים לשמש מנוף להתחדשות עירונית, ליצירת זהות מקומית ולגאווה. התחדשות שכזו יכולה לבוא לידי ביטוי בתיירות, סביב המבנים הברוטליסטים ובתוכם, באירועים תרבותיים העוסקים בהם ובשימושים חדשים במבנים הקיימים.
בכדי להניע תהליך כזה יש לדון בתיווך התרבותי הנדרש לשם כך ובשימור שלהם. בתוך כך, בערכים מופשטים כמו ממלכתיות, ובערכים קונקרטיים, כמו חשיפת החומרים והמערכות שהמבנים נושאים בקרבם. נוסף, יש להפעיל מנגנונים כלכליים וחוקיים שיניעו את השימור הפיזי של המבנים ויאפשרו את הפיכתם למוקדים במערכת העירונית.
סוגיות לדיון:
1. האם אדריכלות ברוטליסטית יכולה להיות מנוע להתחדשות עירונית? ואם כן, כיצד ניתן ליישם זאת?
2. האם יש ניסיון בין-לאומי בדבר - בהתחדשות עירונית מוטת שימור ברוטליזם?
3. מהי תרומתה הייחודית של העירייה למהלך זה ומה יכולה להיות תרומתם האפשרית של גופים אזרחיים למהלך זה?
4. האם העיר באר שבע בשלה לשאת בייחוד הברוטליסטי שלה מבחינה ציבורית, מוניציפלית ומבחינת המדיניות התכנונית?
5. מהם המהלכים שניתן לגבש כדי למצב את באר שבע לבירת הברוטליזם הישראלי?