הכינוס הארצי לשימור

א.  המורשת באמנות

תפיסות העבר אינן דבר קבוע, הן תוצר של החברה ושל הרוח שלה בהווה. כל סיפור היסטורי ותרבותי וכל ערך הנוגע למורשת התרבות מעוצב מנקודת מבט עכשווית בהתאם לגישות ולערכים תרבותיים בני הזמן והמקום. עיצוב המורשת נעשה, בין היתר, בשימוש בכלים אמנותיים ובהם ספרות, ציור, פיסול, צילום וקולנוע. ההתבוננות בכלים אלה מאפשרת לעקוב אחר אופן הביטוי של מורשת תרבות באמנות לאורך ההיסטוריה, ובה בעת לאפיין את תפקידם ותפקודם של הכלים האמנותיים בהעברת המורשת ההיסטורית-תרבותית ובהבנייתה.

במושב זה אנו מבקשים לבחון את האופן שבו נכסי תרבות וערכי מורשת באים לידי ביטוי באמנות; את הקשרים שבין רעיון לאובייקט בשיח על אודות מורשת התרבות; ואת האופן שבו הופכת המורשת לאובייקט בעל השפעה על תפיסת העבר, בהווה וגם ובעתיד.

חוקרים ואנשי מקצוע מתחומי הספרות, הקולנוע, האמנות הפלסטית והתרבות הוזמנו לדון במקומה של המורשת בהבניה תרבותית באמצעות האמנויות.

​

ב.  מורשת מוחשית בעולם דיגיטלי

בשל התפתחותם של אמצעים טכנולוגיים בעשורים האחרונים, התיווך בין מקום - מוזאונים היסטוריים ואתרי מורשת - לקהל עובר שינוי הן בעיצוב חוויית הביקור הן בייצוג התוכן. שינוי זה בא לידי ביטוי בבחירת אמצעי ההמחשה והתצוגה באתרים, וגם 'מאחורי הקלעים' – ובהם תהליכי שימור נכסי המורשת, וטכניקות הקטלוג והרישום.

מטרתו של מושב זה היא לבחון את מקומן של טכנולוגיות מתקדמות ואת תפקידן בהקשרים של תיעוד והמחשה באמצעים וירטואליים ודיגיטליים, תיווך תוכן ובניית חוויה לקהילה ולמבקרים. נבחן את מופעיו של התיווך הדיגיטלי באמצעות מקרי בוחן הנוגעים לתיעוד ולשימור, ונדון בסוגיות העולות ממנו ומאתגרות אותו. ההצעות יכולות להתייחס הן לאתרי מורשת ומוזאונים הן למרחב האינטרנטי – ל"ענן", המאפשר לחשוף תוכני תצוגה וארכיון ולהנגיש אותם לציבור ללא קשר פיסי למקום גאוגרפי.

​

ג.  מורשת האדריכלות המודרנית: הברוטליזם ושימורו

העיר באר שבע הוכתרה ״בירת הברוטליזם הישראלי" הודות למגוון מבנים המזוהים עם האדריכלות הברוטליסטית, שנבנו בעיר בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים. קיומו של הכינוס הארצי לשימור בבאר שבע הוא הזדמנות להרחיב את הדיון באדריכלות הברוטליסטית ובשימורה. המודעות לחשיבות המורשת הברוטליסטית מתעצמת בשנים האחרונות, ומציבה אתגרים חדשים בפני היסטוריונים, משמרים ואדריכלים הנדרשים לשלב את אדריכלות הבטון החשוף במרקם העירוני העכשווי.

מושב זה יעסוק במקומו של הברוטליזם במורשת האדריכלות המודרנית, בשימור המורשת הברוטליסטית ונכסיה, במאפייני הברוטליזם המקומי ובערכיו. בהקשר זה אנו מבקשים לדון במקרי בוחן מגוונים מהארץ ומהעולם, העוסקים במחקר ובשימור של אדריכלות ברוטליסטית, להדגיש את ייחודה של אדריכלות זו ואת אתגרי השימור שלה.

​

ד.  שימור הלכה למעשה

שימור מעשי הוא פעולה המקשרת בין שלב התיעוד והתכנון בתהליך השימור של נכס תרבות לבין השימוש בו. אחריו, יתבצעו פעולות ניטור ותחזוקה. בעוד שבידי עורך התיעוד והסקר האחריות להערכת המשמעות התרבותית של משאב המורשת, על המשמר המעשי, האמון על הטיפול הפיזי בנכס, מוטלת האחריות להתערבות שתיעשה בהתאם לעקרונות השימור ולאתיקה מקצועית. חובתו לדעת איך משמרים ומהם האמצעים הטובים ביותר לכך, כדי להאט תהליכי בליה והרס פעילים בנכס או באתר בלי לגרום להם נזק. איכות עבודתו של המשמר משפיעה על השתמרותם של נכסי מורשת התרבות הלכה למעשה, ותורמת לקיומם ולשמירת משמעותם התרבותית. האחריות לשלמות נכס התרבות וצביונו נתונים במידה רבה בידי המשמר, ההופך לשותף בתהליך קבלת ההחלטות הנוגע להתערבות בנכס ולדרכי הטיפול בו. עם התרחבות העיסוק בשימור המורשת והתמסדותו כתחום ידע מקצועי, גדל מספר נכסי התרבות ואתרי המורשת הזוכים לשימור. יישום פעולות השימור בפועל מְזַמֵּן למשמר התמודדות עם רמות שונות של התערבות בהם.

בנושא זה הוזמנו משמרים, העוסקים בשימור מעשי ובניהול פרויקטים, להציג פרויקטים בשימור המורשת, המתאפיינים במורכבות הביצוע, ושיש בהם התמודדות ייחודית וממד של יצירתיות וחדשנות לצד בקיאות ומיומנות מקצועית.

​

ה.  כלכלה, פוליטיקה ושימור המורשת

הרצון לשמר נכסי מורשת, המייצגים ערכי תרבות וחברה ואוצרים זיכרונות קולקטיביים, מחייב התמודדות עם ערכים מתנגשים, ריבוי נרטיבים ודילמות אתיות. יוזמות של שימור ושל פיתוח מונעות ממגוון שיקולים כלכליים וחברתיים וגם משיקולים פוליטיים ומאילוצים נוספים המשפיעים על קבלת ההחלטות בעניין. נוסף על אלה, נושאים כגון גלובליזציה, רב-תרבותיות ומגוון אתני ודתי ותפרוסת מרחבית מציבים בפני האמונים על השימור אתגרים רבים בדרך למימוש היוזמות.

מושב זה יעסוק במורכבות שבשימור מורשת התרבות ונכסיה בישראל של המאה ה-21. אנו מבקשים לבחון תהליכים של קבלת החלטות במיזמי שימור המורשת, בהקשרים פוליטיים, כלכליים וקהילתיים. אנשי מקצוע וחוקרים הוזמנו להציג היבטים תאורטיים ומעשיים, ומקרי בוחן המציגים סוגיות בהקשרים אלה.

​

ו.  נופי מורשת

נופי מורשת מעידים על הקשר שבין האדם, המרחב והזמן. האדם – תבנית נוף מולדתו, המרחב – הפתוח והמיושב, והזמן – שבמהלכו נוצרים רבדים בנוף על מאפייניו ועל ערכיו. נופי המורשת כוללים נופי תרבות, נופים אורבניים-היסטוריים, נופים ארכיאולוגיים וארכיאולוגיה אורבנית. העיסוק בשימור נופי המורשת מנסה להסיט את המוקד מהאובייקט, מהאתר או מהמבנה, אל הרקמה ואל המרחב. הוא אינו מבטל את ההסתכלות על הרכיב היחיד, ומבקש להבין את משמעותו, בהסתמך על היכרות עם הסביבה על מכלול רכיביה. ההתמקדות בנופי מורשת לסוגיהם מציגה נקודת מבט רחבה שהיא רב-ממדית, רב-גונית ורב-תחומית. כזו המאפשרת לספר את סיפורו של המרחב ואת פעילות האדם בו לאורך זמן דרך התפתחות הנוף.

למושב זה הוזמנו הרצאות העוסקות בנופי המורשת, בהתייחס לניהול בר-קיימא של המשאבים במרחב הפתוח והמיושב. זאת כדי ללמוד ולהבין את תרומתם לחברה האנושית בהווה וככל הנראה גם בעתיד.

​