שימור הלכה למעשה
כיצד משמרים הנדסית גשרים היסטוריים בארץ ישראל?
יעקב שפר, מאיר רונן
משחר קיומו ניסה האדם להרחיב את שליטתו במרחב, כולל בשטחים קשים לגישה, כדוגמת ערוץ, נחל או מפולת ולהגיע לאזורים שהיו לא נגישים. כבר בעת העתיקה נמצא לזה פתרון באמצעות בניית גשר הנשען על שתי גדות המכשול. הגשר הפך להיות אמצעי לחצייה, שאפשר להתקדם למקומות נוספים, לעבר העתיד, וסמל להגנה על טריטוריה וישות כמו גם סמל לכיבוש. הגשרים היו לנקודות מישק של קרבות עקובים מדם, סמל לסבל, לעבדות ולשבויי מלחמה, ובה בעת הם הפכו סמל לחיבור ואיחוד חלקי יבשת, מדינה או חלקי ערים שהיו נפרדים עד אז.
בישראל, כמו בעולם קיימים גשרים היסטוריים למכביר. חלקם ניצבים בשלמותם, חלקם הרוסים, חלקם נטושים. ישנם גשרים הנמצאים בשימוש, אחרים שונו כך שקשה לזהותם כאלמנט היסטורי. אחדים מהם הפכו לסמלים.
שימור הנדסי של גשר עתיק, גשר היסטורי או אלמנט שהפך לגשר במשך ההיסטוריה, חייב להיעשות רק לאחר ניתוח של ערכי האתר וניסוח חשיבותו התרבותית, בהתייחס למיקום הגיאוגרפי של הגשר למצב השתמרותו ולמצבו ההנדסי.
על פי רב הערכים הגלומים בגשרים רבים. זאת בשל עובדת היותם עדות לאירועים גאו-פוליטיים והיסטוריים, אבני דרך בהתפתחות טכנולוגיות בנייה אזרחיות או צבאיות מהחדישות בזמן בנייתם, ובהיותם מונומנטים בעלי נוכחות במרחב. לאחר קביעת הגשר אתר לשימור, נדרש להתמקד בטיפול בגשר עצמו, בהתחשב במכלול גורמים בהם גורמים הנדסיים:
• אילו ערכים הגשר מייצג?
• מהם השימושים העתידיים בו?
• האם המערכת האחראית על שימור המונומנט ותחזוקתו היא בעלת יכולת כלכלית?
• מהי התחזוקה הנדרשת לטיפול בגשר לאחר שימורו?
• האם הגשר המסוים חשוב יותר בהשוואה לגשרים זהים אחרים בישראל?
• האם השארתו ללא שימור תוביל בהכרח להריסתו?
שאלות אלה, כמו גם החלטות כלכליות הנוגעות לעלות השימור, מונחות בבסיס השימור המעשי של גשרים היסטוריים ועתיקים. בהרצאה יוצג ידע שנצבר מניסיון מעשי בשימור הנדסי של גשרים, כולל הערכת משמעות תרבותית, היבטים כלכליים והנדסיים שונים, וכן המלצות לטיפול בהם.