שימור הלכה למעשה
פה קבור הכלב, שימור קבורת כלב מהמאה החמישית לפני הספירה
אסף אורון, רועי שפיר
בחפירות העיר העתיקה אשקלון נחשף עושר חומרי עצום המעיד על פעילות אנושית מגוונת ורבת שנים. ראשיתה באלף החמישי לפנה"ס ואחריתה בתקופה הממלוכית. בהיותה עיר נמל שמשה אשקלון אזור מעבר (Transit Zone) אינטנסיבי, בין השטח היבשתי של דרום הלבנט ומרחבי אגן הים התיכון, בתעבורה ימית. הממצא הארכיאולוגי מאשקלון מלמד על מעבר של סחורות, אנשים ורעיונות במשך אלפי שנים, כמו גם על קיום סביבה קוסמופוליטית בה חיו אלו לצד אלו בעיר הנמל התוססת קבוצות אתניות שונות.
מבין הממצאים הרבים והמרשימים מהאתר בולט בייחודו בית קברות לכלבים, הנחשב לגדול מסוגו במזרח הקדום. באתר, שתוארך למאה החמישית לפני הספירה, תועדו ונחפרו מעל 1000 קברי כלבים. ההערכה היא שבמקורו הכיל בית הקברות אלפי קברים נוספים אך אלו אבדו כתוצאה מכרסום גלי הים בחלקו המערבי של האתר.
חשיפת מכלולי קבורה באתר ארכיאולוגי מציבה אתגר משמעותי לארכיאולוג החופר. הוא נובע ממשאבי הזמן וכוח האדם הנדרשים בתהליך החשיפה, התיעוד והשימור של פריטים רבים, הכוללים שרידי עצמות וממצא חומרי. בשל מספר הקברים העצום שנמצא בחפירה באשקלון האתגר קיבל ממד חדש. אחת השיטות להתמודד עם עומס העבודה ולוחות הזמנים במקרים מסוג זה הוא פינוי מכלולים שלמים על-ידי חשיפה בחפירה חלקית והוצאה של הממצא כיחידה אחת, בשיטה המכונה הרמה בגוש (Block Lifting). באתר אשקלון נחפרו בדרך זו כ- 1300 קברים. על פי רב לאחר הפינוי מאוחסן המכלול באתר או במוזיאון, שם ניתן לבצע חפירה, מחקר ושימור באופן מבוקר וללא תלות בלוח הזמנים של החפירה ובמגבלות השטח.
ההרצאה תעסוק בשימור של אחד ממכלולי קבורת הכלבים מאשקלון, הנמצא במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה לצורך הכנתו לתצוגה. יוצגו בה, בין היתר, השיקולים בתהליך השימור על שלביו השונים ודרכי הפעולה.