נופי מורשת
מורשת תעשייה חקלאית: אוצרות חוות האגבה
טל קציר
אתרי תעשייה היסטוריים שנעזבו, הופכים בעשורים האחרונים לאתרי ביקור מרתקים, המייצגים את העידן התעשייתי. עבודת אוצרות לקראת הכשרתם לקליטת קהל מעלה סוגיות ייחודיות הקשורות לתכנים ולהיבטים הפיזיים שלהם.
סוגיית התוכן מתייחסת לנושאים אותם ראוי להציג כיום, בעידן הפוסט תעשייתי, ובוחנת כיצד ניתן להרחיב את השיח על מורשת התעשייה, להציג מגוון מראות, קולות וסיפורים ולהצביע על מגוון היבטים היסטוריים, טכנולוגיים, נופיים ואקולוגיים.
סוגיית חוויית הביקור בוחנת כיצד ניתן לרתום את התוכן ואת ההיבטים האדריכליים, הנופיים והאסתטיים של אתר מורשת תעשייה ליצירה של חוויית ביקור משמעותית הפועלת על מגוון חושים. מהו אופן הביקור המתאים לאתר מורשת תעשייה ולהבנה שלו?
סוגיית ההמחשה בוחנת את האתגרים הקיימים באתר מורשת תעשייה כמוזאון פתוח, ומבקשת להיעזר באמצעים פיזיים ודיגיטליים בכדי להעצים את חוויית הביקור.
סוגיות אלו ואחרות נדונו בוועידת להיא (The Lehigh conference 1998) שעסקה במוזיאונים של תעשייה היסטורית ובאמנת טאג'יל (Tagil Charter for The Industrial Heritage 2003). זו האחרונה היא מסמך מפתח לשימור אתרי מורשת תעשייה שפורסמה על-ידי הארגון הבינלאומי לשימור מורשת התעשייה (TICCIH).
חוות האגבות בגילת הוא אתר מורשת תעשייה ייחודי בארץ. החווה תשמש מקרה בוחן בהרצאה זו, בה אדון בסוגיות אלה וכן בהצעות פרוגרמתיות ליישומן. החווה הוקמה על ידי קק"ל בשנות החמישים של המאה ה-20 בנגב המערבי כמפעל תעשייה וחקלאות חלוצי. היא כללה מבנים ושדות נרחבים לגידול צמחי אגבה, ששימשו חומר גלם ואמצעי ייצור בבית חרושת לסיבים. בית החרושת פעל כעשור והיה מקור תעסוקה לתושבי הסביבה, עד שנסגר בשל חוסר כדאיות כלכליות. במקום שרדו מספר מבנים ומתקנים תעשייתיים וכן דונמים אחדים של מטעי אגבות. מכלול זה הוא אתר מורשת תעשייה המחובר לנוף החקלאי הסובב אותו. למקום פוטנציאל להפוך לאתר מורשת קולט קהל בו יוצג סיפור מרתק של יוזמה תעשייתית וחקלאות מקורית שנועדו להוריק את הנגב וליצור מקורות פרנסה. אוצרות המשלבת את הצגת הסיפור במרחב המורכב של האתר היא שלב ראשון והכרחי בדרך לכך.