נופי מורשת
גנים ועיר: שימור הלב ההיסטורי של רמת גן
נעה שק
במהלך כמאה שנות קיומה של רמת-גן חלו במרחב הגיאוגרפי שלה תמורות, מנוף בראשית, למושבה ולכרך. הטופוגרפיה ההררית היא הקבוע במרחב, היא שהשפיעה על התוויית הדרכים, על פריסת המוסדות היישוביים ועל התשתית הירוקה. את העקרונות הראשונים לתכנון הניחו מייסדי המושבה, ובראשם ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן. האדריכל ריכארד קאופמן תרגם את חזונם הלכה למעשה, בהתבססו על הטופוגרפיה פרס רשת של גנים ומוסדות ציבור.
במהלך 43 שנות כהונתו, משנות ה-20 ועד שנות ה-60, שילב ראש העיר המיתולוגי אברהם קריניצי בין תפיסת עולם ירוקה לחינוך ולפיתוח כלכלי, בין היתר, ככלי בפוליטיקה המקומית, כשהוא נעזר ביד ימינו למשך שלושה עשורים, אדריכל הנוף משה כבשני. יורשו של קריניצי ד"ר ישראל פלד ואדריכל הנוף שלצדו, ארי ארמוני, ערכו שינויים במרחב במקביל לעיור המואץ.
ההרצאה תציג מחקר המבוסס על סקר מבנים ואתרים שנערך עבור עירית רמת-גן בשנים 2008-2011, ועל תכנית השימור שבהכנה בימים אלה. המחקר מתמקד בהתהוות השלד הירוק של מרכז רמת-גן, ובוחן את הגלגולים העיקריים של אזור לב העיר, מהמרכיבים העירוניים המרכזיים בזהות המקומית. הוא עוסק במערך הפיסי הכולל, בשדרות ובמעלי המדרגות, ועד הגן הבודד, ובוחן את התכניות גם באמצעות טקסטים, צילומים היסטוריים, עדויות ומצאי הקיים בשטח. הסקירה של התפתחות המערך הנופי במהלך השנים כשלד של האורגניזם העירוני. מערך זה השתנה באופן מינורי ביחס למערך הבנוי ולהיעלמות המרחב החקלאי. נופים מעשי ידי אדם אלה הם המאפיין הבולט, ה-Genius Loci, של הלב ההיסטורי בו שזורים סיפורן של דמויות מופת בתולדות הציונות, אנשי חזון ומעשה. לקראת שנת המאה לעיר, עתידים נופים אלו לשמש עורקים של התחדשותה העירונית.