כלכלה, פוליטיקה ושימור המורשת
גורמים המשפיעים על ההחלטה לשמר מבנים בבעלות פרטית
איל סלינג'ר
מבנים בבעלות פרטית המיועדים לשימור נקראים 'מוצרים מעורבים' (mixed goods). הם משקפים מצב בו ייצור המוצר - שימור המבנה - נעשה על-ידי השוק הפרטי, בעוד המוצר עצמו – המבנה שעבר שימור - מייצר השפעות חיצוניות חיוביות. כלומר, התועלת מהמוצר אינה רק תועלת פרטית, נחלתם של בעלי המבנה, יש בה תועלת לסביבה ולחברה כולה. במצבים מעין אלה, בהם השוק הפרטי אינו יכול 'לסחור' במלוא התועלת המופקת מהמוצר אותו הוא מייצר, שוק תחרותי אינו יכול לתפקד באופן יעיל, נוצר כשל שוק, ונדרשת התערבות ציבורית על מנת להבטיח שהשימור יבוצע בהיקף אופטימלי מבחינה חברתית.
להתערבות ציבורית יעילה יש השפעה ישירה ועקיפה על ההחלטה לשמר. באופן ישיר על ידי מתן תמריצים מספיקים לביצוע השימור, ובאופן עקיף על ידי חשיפה מקסימלית של ערכי השימור - יצירת השפעות חיצוניות חיוביות מרביות על הסביבה. בהתייחס לתמריצים ישירים, לאור מורכבות תהליך השימור, עולה השאלה מהו תמריץ יעיל? היכן וכיצד, אם בכלל, יקבע גובה התמריץ? האם על בסיס כלכלי המבטיח 'כדאיות כלכלית לפרויקט'? או האם וכיצד ניתן להעניק תמריץ דיפרנציאלי המביא לידי ביטוי את מורכבות ביצוע השימור בכל מבנה ומבנה בהתאם למאפייניו הפיזיים, התכנוניים והקנייניים?
מטרת ההרצאה היא להציג בחינה של הגורמים המשפיעים על ההחלטה של הבעלים הפרטיים לבצע שימור של המבנה, במקרה של העיר הלבנה תל אביב, וכפועל יוצא להבין מהי ההסתברות לביצוע שימור מול ההסתברות לביצוע שיפוץ של מבנים שאינם מיועדים לשימור, שם המורכבות והעלויות נמוכות יותר. הנתונים שיוצגו מתבססים על סקר פיזי של המבנים וסקר שאלונים לבעלי דירות במבנים פרטיים המיועדים לשימור ובמבנים שאינם מיועדים לשימור, שחלקם שוקמו וחלקם לא. יוצג מודל אנליטי (מודל הלוג'יט הבינארי) שיושם לשם בחינת ההסתברות לביצוע השימור בהתאם למאפייני המבנה. מבין המאפיינים שנבחנו לכל מבנה: מספר הבעלים, היותם של דיירים מוגנים במבנה, זכויות בניה לניצול למבנה, מאפייני הסביבה ומאפיינים פיזיים של המבנה שלהם ערכים לשימור. כמו כן, תוצג שיטה המוצעת לדרוג מבנים המיועדים לשימור, שטרם עברו תהליך שימור, זאת בהתאם למורכבות ההחלטה לביצוע השימור.