כלכלה, פוליטיקה ושימור המורשת
מכונת השימור הירושלמית
שמואל גרואג, לילך הראל
התכנית למדיניות שימור וממשק שימור לעירית ירושלים, מעלה דילמות תיאורטיות ופרקטיות ושאלות הנוגעות לכלים ולמנגנונים המתאימים לשימור ולפיתוח עיר מורכבת כירושלים, בתקופה זו בה משתנה שיח השימור העולמי והמקומי.
בהרצאה נציג שיטה חדשה באמצעותה אנו מציעים לייצר מפת רגישות מרחבית לשימור, ככלי בסיס לקביעת מדיניות השימור העירונית. מפה זו נבנית ממערכת שיקולים המשלבת את מרכיבי השימור ה'מסורתיים' עם מרכיבים חברתיים וסביבתיים, אותה אנו מכנים אותה 'מכונת השימור הירושלמית'. תפיסת שימור זו משלבת את צרכי הפיתוח העירוני עם שימור הזהות התרבותית המקומית, והיא נשענת על מהלכים עולמיים דומים כדוגמת הגישה לנופים אורבניים-היסטוריים (Historic Urban Landscape-HUL).
הנחת העבודה הבסיסית, אותה גיבש צוות אינטרדיסציפלינרי, מציעה לעיריית ירושלים לאמץ את השימור כמשאב עירוני וכציר אסטרטגי מוביל לפיתוח העיר. המהלך המוצע להפוך את השימור מכלי מגביל לכלי מוביל יודגם בהרצאה באמצעות בחינת מספר מקרי בוחן. מהלך זה מנוגד לתפיסות השכיחות אצל קובעי המדיניות העירונית ואצל רבים מהיזמים, ומחייב שינוי תפיסתי ועבודת עומק בקרב הציבור הירושלמי.
בהרצאה יוצג הניסיון להגדיר את ליבת השימור הירושלמי ואת המהלך לשימור העיר המתרחש כבר כמאה שנה והתחיל עם הקמת "האגודה למען ירושלים". בדומה לעבודת האגודה, גם הצוות הנוכחי עוסק בבחינת כלי ממשק עכשוויים לשימור המורשת המקומית. נוסף לזאת, נציע תמות שימור רוחביות כמו מערכת המים העירונית או מערכת הדרכים ההיסטוריות כמנוף לשימור ולפיתוח עירוני. גישת השימור המוצעת מתמקדת הן במורשת המקומית הן במהלכי שימור מרקמיים, בהבנה כי מורשת תרבות "ירושלמית" נוגעת בכל קני-המידה העירוניים, ומתבססת במידה שווה על ערכים אסתטיים קהילתיים ותרבותיים.