שימור הלכה למעשה
שחזור יצירתו של מרדכי גומפל בבית העם בכפר שמואל
טליה סלבסט
במרכז כפר-שמואל שבשפלה עומד מבנה בית העם. המבנה תוכנן על ידי האדריכל אבא אלחנני שבנייתו הסתיימה בשנת 1969. בחלונות המבנה משולבת עבודת אמנות מונומנטלית של האמן מרדכי גומפל. במצבה המקורי כללה היצירה ארבעים יריעות בגודל של כמטר רבוע כל אחד, עשרים בחזית הדרומית ועשרים בחזית הצפונית. היריעות היו עשויות פיברגלס ועליהם מצוירות סצנות מחיי הכפר ומהעבודה החקלאית.
בית העם, נבנה בימים בהם היו חיי קהילה פעילים. במהלך השנים, בהדרגה, חדל בית העם מלהתאים לפעילויות הכפר, הוא הוזנח ומצבו הידרדר עד שהפך מסוכן והכניסה אליו נאסרה. כמו המבנה, כך גם יצירתו של גומפל הלכה ונהרסה. נכון לשנת 2015 נותרו במקומם עשרים ושלוש יריעות בלבד מתוך ארבעים. היריעות הצהיבו והתעוותו, ושוליהם הוכתמו בצבע. בחזית הדרומית החשופה לשמש ישירה, למעלה ממחצית היריעות נשרו ובמקומן הותקנו לוחות זכוכית שקופה והיצירה הפכה לחלקי דימויים חסרי פשר.
מתחילת שנות התשעים נדון שיפוץ המבנה, אך רק בקיץ 2014 הושג מימון ששימש להחלפת הגג. למרכיבי מבנה אחרים, בהם יצירתו של גומפל, לא נותר תקציב.
בשנת 2016, כתושבת הכפר וסטודנטית לשימור באוניברסיטת חיפה, בגיבוי פאסיבי של ועד הכפר, בחנתי חלופות להצלת היצירה. שימור היריעות במקומן ושחזור החסרות הסתבר כלא ריאלי ולכן הוחלט להוריד את יצירת המקור ולהציב במקומה יצירה משוחזרת, נאמנה למקור מבחינה גרפית ומבחינת תפקידה במבנה אך בשיטת ייצור וחומרי גלם שונים מהמקור.
על בסיס מחקר הוצע שחזור גרפי- דיגיטלי של היצירה. הקבצים שימשו לשחזור באמצעות טכניקת הדפסה קרמית על זכוכית. היצירה המקורית הורדה, אוחסנה ביחידה ייעודית שנבנתה למטרה זו, ונמסרה לחסות ארכיון ההתיישבות בגבעת חביבה ובמקומה הוצב השחזור.
הבחירה בשחזור במקרה זה הייתה הדרך היחידה להציל את היצירה המקורית ולהחיות אותה כחלק אינטגרלי ממבנה בית העם.