נופי מורשת
שימור ארמונות החורף החשמונאיים וההרודיאניים ביריחו
מאיה עובדיה
בשנים 2018-2016 נערך פרויקט שימור רחב היקף במתחם ארמונות החורף החשמונאיים וההרודיאניים שבפאתי יריחו. האתר נחפר בשנים 1987-1973 על ידי משלחת מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בראשותו של פרופ' אהוד נצר ז"ל (2010-1934). מאז סיום החפירות הממצאים המרשימים נותרו חשופים לתהליכי בליה והרס ומצב השרידים הלך והדרדר.
מקבץ ארמונות החורף הוקם סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית היורדת מירושלים ליריחו. זהו מכלול בנוי שהתפתח בשלבים בימי הבית השני. הוא שימש תחילה את המלכים החשמונאים, ולאחר מכן את הורדוס ובניו. הממצאים מצביעים על שינויים רבים שחלו בארמונות החורף, שמעידים על חיים אינטנסיביים במקום. בבניית הארמונות נעשה שימוש בטכנולוגיות בנייה מגוונות בהן: קירות יצוקים מבוץ, קירות בנויים לבני בוץ וכן קירות אבן בבניית אופוס-רטיקולטום.
מזג האוויר המדברי אפשר אמנם את השתמרותם המרשימה של קירות יצוקים מבוץ וקירות בנויים לבני בוץ, אולם מאז חשיפת הממצאים החל תהליך בלייה מואץ שחייב התערבות.
מעט לפני מותו ביקש פרופ' אהוד נצר מהשר לענייני ירושלים ומורשת, מר זאב אלקין, לדאוג לטיפוח האתר המוזנח ולשימורו. ביוזמת תכנית ציוני דרך באגף מורשת וקמ"ט ארכיאולוגיה יהודה ושומרון, תכנן מינהל שימור ברשות העתיקות את עבודות השימור וביצע אותן בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, האחראית לייצוב מצוקי נחל פרת הסובלים מתהליכי התחתרות ובלייה.
מטרת הפרויקט הייתה להסיר סכנה מידית, לייצב את שרידי המבנים והמתקנים באתר ולעכב את תהליכי הבליה וההרס שלהם. צוות השימור באתר מנה כ-45 איש וכלל תושבים מיריחו והסביבה. פעולות השימור, לרבות יציקות בוץ ובנייה בלבני בוץ, בוצעו בחומרים מקומיים ובשיטות בנייה מסורתיות.
פעולות השימור התגלו כמלאכה מורכבת בשל מצבם העדין של השרידים. סוגיות מקצועיות אתן התמודדנו בפרויקט יוצגו באמצעות דוגמאות מהאתר ובהם: שימור של מקווה טהרה בארמון הקבור, של טרקלניום בית הכנסת ושל קירות ארמון התאומים.