מורשת האדריכלות המודרנית: הברוטליזם ושימורו
מ"L'unite d'habitation" של לה קורבוזיה לבנייני המגורים ברמת הדר ולמעונות הטכניון
אורליה קירמאיר
הפרויקטים המפורסמים של בנייני המגורים של לה-קורבוזיה בקשו לממש תאוריות שהתגבשו אצלו במשך 20 שנה. הם מבטאים רצון ליצור מגורים עממיים אבל איכותיים, במגוון גדלים של דירות, ליצור קהילה עם שירותים עירוניים - גני ילדים, מתקני ספורט, גנים, מקומות מפגש, רחובות ורחבות - בבניין אחד. אלו הם פרויקטים המציגים ארכיטקטורה ובינוי ערים במבנה אחד. הם הפכו מיד עם הקמתם מודל לחיקוי ולהשראה ברחבי העולם, וגם בישראל.
בשנת 1950 סיים דניאל חבקין את לימודי הארכיטקטורה בטכניון. בשנת 1953 הוא זכה, יחד עם עכסה חבקין אשתו, בתחרות אדריכלית להקמת מעונות סטודנטים בקריית הטכניון. חבקין הושפע ישירות מרעיונותיו של לה קורבוזיה. המבנה הטיפוסי שתכנן חבקין הוא אמנם בקנה מידה צנוע ביחס למקור ההשראה אך שימש מעין דגם ניסויי. הוא כולל 30 חדרים (60 סטודנטים),בכל חדר שני מפלסים: מפלס לינה ומפלס לימוד ומרפסת. השירותים, המקלחות, המטבחים ופינות הישיבה המשותפים נמצאים לאורך רחוב מרכזי שחוצה את הבניין ומחבר בין שתי כניסותיו. הבניין מאופיין בפשטות, יעילות, מודולציה ברורה ופלסטיות בחזיתות. החומרים: בטון חשוף ובניה נקיה בסיליקטים. הדגם אותו תכנן הצליח ולאורך השנים נבנו יותר מ-14 בניינים דוגמתו, המאכלסים כ-900 סטודנטים שמתגוררים בהם גם היום. עושר החלל של החדר וקנה המידה הצנוע של הבניין "מרככים" את השפה הברוטליסטית.
בשנת 1959, בהתבסס על הניסיון במעונות הטכניון, תכנן דניאל חבקין יחד עם שלמה גלעד את בניין נ' בקומפלקס של רבי קומות שיזם משרד השיכון ברמת הדר בחיפה. בניין המגורים בן 12 קומות מבטון חשוף בבנייה נקייה, כולל רחובות הפונות לנוף ומשרתות את הדירות. בבניינים משולבים גם מקצת השירותים הנדרשים לדיירי הבית: מועדון דיירים, חנות, גן ילדים ומקומות מפגש רבים. המבנה משמש אנדרטה חיה לתפיסת עולם ולמורשת האדריכלות הברוטליסטית בגרסה הישראלית שלה.