מורשת האדריכלות המודרנית: הברוטליזם ושימורו
שימור ותחזוקה של מבנה בטון חשוף, מקרה בוחן בית אל על
נאור מימר
בית אל על הוא מגדל המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב ובישראל. המבנה בן ארבע עשרה קומות מתנשא לגובה של כ- 53 מטרים, הוא כולל מגדל משרדים מעל שלוש קומות מסד למסחר ומשרדים.
בית אל על הוקם בין השנים 1958- 1963 על ידי היזם אריה פילץ. תוכנן על-ידי צוות האדריכלים דב כרמי, צבי מלצר ורם כרמי, המבנה, המייצג את תקופתו, נבנה בסגנון ברוטליסטי שאפיין מוסדות ציבור ומבני משרדים לאחר קום המדינה. הוא מתבטא בבטון חשוף, אלמנטים מתועשים מבטון (פריקסטים), הבלטת השלד, גיאומטריה חזרתית בחזיתות והדגשת חללי השירות במעטפת המבנה. עקרונות העיצוב החדשניים שהנחו את המתכננים, כהמשך לעקרונות התכנון של התנועה המודרנית, לטובת הפונקציונליזם והמראה החשוף הציגו שינוי בביטוי האדריכלי, בתכנון הנפחים ובשילוב צורות שהיה מקובל בסגנון הבין-לאומי. בית אל על נהפך במהרה לאחד הבניינים המוכרים בארץ.
הודות לאיכויותיו ולחשיבותו, נקבע בית אל על מבנה לשימור על ידי הועדה המקומית תל אביב בתכנית 2650ב'. הוא מהמבנים היחידים בסגנון הברוטליסטי שתכנית זו הגדירה ברשימת השימור.
בין ייצוגו של המבנה המרשים והבולט כאייקון הנדסי ואדריכלי לבין המציאות הפיסית נפער פער הולך וגדל. מצבו הפיסי של המבנה הבנוי בטון בתצורות יישום שונות- מהיציקה חשופה ועד הרכיב המתועש המורכב באתר, התדרדר במהירות והוא סובל מבעיות בלייה קשות של מעטפת המבנה.
באפריל 2015 קרס גרם המדרגות החיצוני של המבנה העשוי שלד יצוק באתר ויציקות בטון טרומיות. בשנת 2017 הוכן היתר לשחזור גרם המדרגות כצעד ראשון לשימור המבנה.
הדילמות בסוגיות התכנון והשימור והפתרונות שהוצעו על מנת לבצע את השחזור מצביעות על האתגרים הנכונים לשימור מבני בטון חשוף ועל תפישת השימור כפעולת תחזוקה מתמשכת מול מהלך-מהפך של 'שימור עכשיו'.
ההרצאה תציג גישה רעיונית לתכנון שימור תחזוקתי, אותה אנו מפתחים בשנתיים האחרונות והמוצעת ליישום בבית אל על בפרט ומבני בטון בכלל. זאת, כחלק ממהלך משולב של תכנון סטטוטורי ותכנון מפורט, שמטרתם למצוא מנגנון לשימור המבנה, תוך מתן פתרון לבעיות טכניות, לוגיסטיות ותכנוניות, בראיה ארוכת טווח.