נופי מורשת
נופי מורשת עיתיים
אלי שטרן
נהוג להתייחס לנופי מורשת כמטריית-על לכל הסוגים של נופי התרבות, הנופים ההיסטוריים למיניהם, והנופים המשולבים. נופים אלה הם נופים "קבועים" מבחינה עיתית חרף השינויים העלולים לחול בהם בשל חוסר שמירה, הזנחה, פגעי אקלים וטבע וכדומה. בד בבד קיימת תופעה של העלמות נופים שמקורם במסורת או בדת שהם חלק ממורשת התרבות הבלתי מוחשית של עמים, קהילות או קבוצות, תופעה שהאיצה את רישום המורשת הבלתי מוחשית באונסקו. מורשת זו כוללת נכסים רבים שיש להם גם ביטוי עיתי בנוף שאינו מוגן או שמור. לדוגמה, נופים של חגים ו/או תקופות חגים, נופים של מסורות ייחודיות, נופים של קרנבלים וירידים, נופים של חיקויים יזומים, או נופי המחזור החקלאי. מתוך כ- 470 נכסי תרבות בלתי מוחשיים שנרשמו באונסקו, ל- 14% יש ביטוי נופי עיתי ורובם מהווים חלק מקטגוריית "הפעילויות החברתיות" כפי שהוגדרה על ידי אונסקו. מעבר להן ישנה עדיין רשימה ארוכה של נכסים בלתי מוחשיים הממתינים לתורם.
במלאת עשור לרישומם של נכסי תרבות בלתי מוחשיים בעולם, בישראל אין עדיין התייחסות מבחינת הזיהוי, הרישום, הטיפול והשמירה, לא אל נכסי התרבות הבלתי מוחשית ולא אל נופי המורשת העתיים הנגזרים ממנה. ההרצאה הנוכחית עוסקת בהגדרה, בהדגמה ובאפיון של נופי המורשת העתיים וכן במגוון האמצעים לשימורם. במסגרת זו תוצג, בין השאר, הטיפולוגיה של נופים אלה הבנויה על ארבעה ממדים: מקור, התפתחות, דינמיות ומיקום. בהיותה מורכבת מארבעה ממדים, היא מאפשרת ליצור פרופילים של סוגי הנוף העתיים. הפרופילים יודגמו בהרצאה עם נופי אמת מהארץ ומחוצה לה. כאתגר וכתמריץ לכל העוסקים בארץ בשימור התרבות והמסורת, יוצג מכלול אמצעים לשימור הנכסים והנופים הבלתי מוחשיים, העתיים, הן אלה שאומצו ומומלצים על ידי אונסקו והן אחרים התואמים את המציאות בארץ.